עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט והעתירה שהוגשה על ידי הרשימה המשותפת מצדיקות לטענת מרכז עדאלה שבג״ץ יורה על הפסקת המשך פרסום התקנות לשעת חירום. מרכז עדאלה אף הגיש בקשה דחופה למתן צו על תנאי, למתן צו ביניים ולקיום דיון דחוף בבג״ץ 2399/20 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נגד ראש הממשלה שהוגש בשבוע שעבר. בעתירה של עדאלה והרשימה המשותפת, ביקשו העותרים להפסיק את התקנת תקנות לשעת חרום בגין משבר הקורונה, משום שלטענתם זו מתבצעת בחוסר סמכות, במיוחד לאור תחילת פעילותה של הכנסת ה-23.
נציגי מרכז עדאלה בעת דיון בבית המשפט העליון בירושלים (צילום: עדאלה)
בג״ץ הקציב למדינה 14 יום להשיב לעתירה. ואולם למחרת הגשת העתירה פורסם מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה אל ראש הממשלה, בו מובעת עמדתו בבירור לפיה קיימות מניעות חוקתיות מהמשך תחיקת תקנות שעת חרום, וכי הנזק מהמשך מחדלה של הממשלה הן לשלטון החוק והן לציבור במאבק נגד התפשטות הקורונה, נושאים השלכות מרחיקות לכת ומשמעותיות. לאור עמדה זו והפירוט העובדתי והמשפטי שבעתירה שהוגשה, מרכז עדאלה טען בבקשתו כי קיימת הצדקה לבלימת מהלכי תחיקת התקנות. זאת, שכן הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך על ידי הרשות המבצעת הן לציבור, הן לשלטון החוק והן לעקרון הפרדת הרשויות, הם בלתי הפיכים.
מעדאלה נמסר: "הגשנו שלוש עתירות המערערות על סמכות הממשלה להתקין תקנות לשעת חרום, בהן מצאנו הפרות בלתי מידתיות וגורפות של זכויות אדם. נוסף על אלה, נראה כי הממשלה מתקינה תקנות רבות במגוון תחומים, שלמעלה מכל ספק אינן מוצדקות משהחלה לפעול הרשות המחוקקת. דווקא בעתות משבר יש דחיפות עליונה להקפיד שבעתיים על עקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק, כאשר זכויות האדם והאזרח נמצאות בסכנה באופן מיוחד".
