בעקבות לחצים כבדים שמפעילה ארה"ב, ובמסגרת הניסיון לפקח אחר פעילות ההון הסיני בישראל, יוקם צוות משותף אותו יאיישו נציגים בכירים במטה לביטחון לאומי, בשב"כ ובמשרד האוצר. הצוות יבחן את ההשקעות הסיניות בישראל. לפי גורם מדיני, הנושא יובא לאישור הממשלה בקרוב. כך דווח בשבוע שעבר (27.12) בחדשות כאן 11.
נתניהו מבקר בספינת המלחמה האמריקאית רוס שעגנה בנמל אשדוד באוקטובר 2018 (צילום: הצי השישי)
עוד נמסר בידיעה כי למרות ההבנות הראשונות שהושגו, קיים מתח בסוגיה בין אנשי הכלכלה לאנשי הביטחון: בעוד שגופי הביטחון חוששים מהשפעת המעורבות הסינית על יחסי ישראל-ארה"ב, באוצר סבורים כי פיקוח נוקשה יבריח משקיעים ואף עלול לעודד "בריחת מוחות". הקבינט המדיני-ביטחוני קיים דיון בנושא, על רקע "החשש מהשפעות הכניסה הסינית".
לדברי גורם מדיני בכיר, ארצות הברית מפעילה מכבש לחצים על ישראל בחודשים האחרונים. בישראל אף החלו בדיאלוג עם גורמים בבית הלבן כדי ללבן את העניינים. הגורם הוסיף כי ההשקעה הסינית אינה רק עניין כלכלי גרידא, ואפילו לא רק מודיעיני: "זה סיפור על השפעה. סין קונה עוד ועוד תשתיות, וכך מבססת את מעמדה בקרב על העליונות בינה לבין וושינגטון".
גורם מדיני אחר מסר בתגובה לפרסום, כי "במהלך השנה האחרונה מתקיימת בחינה מעמיקה ויסודית לגבי ההשקעות הזרות בישראל בהובלת המטה לביטחון לאומי, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, ובשיתוף משרדי הממשלה וגופי הביטחון השונים". כמובן שהמונח "השקעות זרות" אינו מתייחס להשקעות אמריקאיות או אירופיות, כי אם רק לאלה הסיניות.
מהאוצר מסרו כי "בנושא בחינת ההשקעות בשוק המקומי מתנהל שיח בין משרדי ממשלה, כאשר קיימות תפישות שונות בקרב הגורמים האמונים על הכלכלה והגורמים האמונים על הביטחון בישראל. לאחרונה יצאו מספר כתבות המתארות חששות ואיומים שעלו בקרב הגורמים הביטחוניים. ברור כי זה תפקידם של הגורמים הביטחוניים".
"מנגד", טענו אותם גורמים, "הגורמים הכלכליים מדגישים את יתרונות הסחר חופשי בין מדינות ושל השקעות בשוק הישראלי. אומת ההיי-טק נשענת על השקעות זרות, ויש לזכור כי כל מנגנון הבוחן השקעות אלה עלול להבריח משקיעים ולכן עלול לייצר הגירת מוחות למדינות מגבילות פחות. עמדת משרד האוצר היא כי יש לשמור על איזון בין השיקולים השונים. ביטחון המדינה ויציבותה נגזרים גם מחוסנה הכלכלי".
את המונח "ביטחון המדינה" יש לתרגם: מדובר בביטחונם של האינטרסים של ארה"ב בעולם, שהרי סין אינה מאיימת צבאית על מדינת ישראל. ואכן, הדילמה של נציגי בעלי ההון בממשלה קשה מנשוא. מה קודם למה: האינטרסים המעמדיים הצרים ("ההשקעות הזרות") או התמיכה רבת השנים במדיניות החוץ של ארה"ב?
אין לשכוח שממשלת סין היא שותפה פעילה של ממשלת הימין בישראל בהפרטת תשתיות (ובייחוד הנמלים) ובפגיעה בזכויות העובדים.
סין גם מייבאת נשק במיליארדי דולרים ואף רכשה שורה ארוכה של תאגידים ישראליים, לרבות "תנובה" (יצרנית מוצרי החלב הגדולה בארץ), "אדמה" (לשעבר "מכתשים אגן" המופרטת), "אהבה" (מוצרי ים המלח), "אלמא לייזרס" ו"ג'אמפ" (היי-טק). כמו כן, חברות הזנק (סטארט-אפ) רבות תלויות בהשקעות סיניות.
כאמור, תאגידים סיניים ממלכתיים בונים את נמלי אשדוד וחיפה המופרטים (ועומדים להשתלט על נמלים קיימים) ואת הרכבת הקלה בת"א. יצוין שהשב"כ (!) סיכל בעבר את מכירת חברת הביטוח "הפניקס" למשקיע סיני. האמריקאים חוששים במיוחד מהשתלטות סינית על הנמלים, שהם נמלי הבית של הצי השישי בים התיכון.
עד עתה לא הוקם בישראל גוף מרכזי הבוחן השקעות זרות בישראל. הסיבה ברורה: מקורן של רוב ההשקעות במדיניות הקפיטליסטיות גדולות בצפון אמריקה ובאירופה המערבית. ואולם, בעידן העמקת היריבות העולמית בין ארה"ב לסין, בייחוד בשל מלחמת הסחר שהחלה במארס האחרון, צריכה ישראל לבחור צד וליטול חלק פעיל באסטרטגיה הבינלאומית של ממשל טראמפ – כפי שעשתה עם ממשלי ארה"ב לדורותיהם. חשוב לזכור כי אין לכך שום קשר לאינטרסים של העובדים בישראל. באותה נשימה, הגיעה העת להפסיק את המלל לגבי "שוק חופשי" בישראל. בפועל, שירותי הביטחון מנהלים אותו.
אפרים דוידי
