השבוע הגיעו לטקס ההשבעה של בולסונארו אורחים רבים משורות הימין הקיצוני ברחבי העולם, לרבות שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

מועמד השמל בבחירות לנשיאות בברזיל, פרננדו הדאד, בכרזה של הוועידה הבינלאומית להגנת הדמוקרטיה שנערכה בסאו פאולו

בולסונארו העניק לנתניהו את עיטור הגבורה הלאומי, ולא במקרה. נעה לנדאו ("הארץ", 28.12) דיווחה כי על הפרק עומדים סיוע ורכש צבאיים שתמכור ישראל לברזיל. הנשיא הברזילאי מצדו מתכוון ככל הנראה לממש את ההבטחה שלו לנתניהו: להעביר את השגרירות הברזילאית מתל אביב לירושלים ולהכריז כי יסגור את השגרירות הפלסטינית בברזיליה. הבטחות אלה מבטאות את תפישתו של בולסונארו, שנשען על קולותיהם של מאמיני הכנסיות האוונגליסיטיות הפנטקוסטאליות (בדומה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ), כנסיות פרוטסטנטיות שנוסדו בעשורים האחרונים והקוראות לחזרה ל"מקורות".

כדאי להזכיר, כי ברזיל הייתה הראשונה להכיר במדינה הפלסטינית בקרב מדינות אמריקה הלטינית. אחריה גם קובה וונצואלה עשו כן. כאמור, ישנה שגרירות פלסטינית בבירה ברזיליה והתקיימו קשרים חמים בין הרשות הפלסטינית לממשל הברזילאי הקודם. כבר הובע חשש כי המסחר הענף של ברזיל ופלסטין בתחומים רבים (וביניהם בשר) ייפגע בעקבות מעבר השגרירות, למרות שנושא זה לא עלה בהצהרות החגיגיות של נתניהו ובולסונארו השבוע.

ברזיל זזה ימינה, וכוחות השמאל נערכים לקרב נגד הפשיזם ולמען ההגנה על הדמוקרטיה במדינה. בכנס להגנה על הדמוקרטיה בברזיל השתתפו ארגוני ומפלגות שמאל מרחבי העולם, לרבות המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), אותה היה לי הכבוד לייצג. את הכנס ארגן מוסד פרסאו אברמו (Perseu Abramo), בשיתוף הוועד הבינלאומי לסולידריות ולהגנה על לולה ועל הדמוקרטיה בברזיל, והמחלקה לקשרי חוץ של מפלגת העובדים הברזילאית (PT).

בפאנלים ובדיונים נטלו חלק אנשי שמאל ממדינות רבות בעולם. נכחו נציגים מטעם המפלגה הקומוניסטית הפורטוגלית, המפלגה הפרוניסטית הארגנטינית, המפלגה היוונית סיריזה, המפלגה הסוציאליסטית הפורטוגלית, ארגון החזית הרחבה מאורוגוואי, מפלגת פודמוס הספרדית, מפלגת השמאל האירופאית, ונציגים ממפלגות קומוניסטיות וסוציאליסטיות נוספות מאמריקה הלטינית ומאירופה. דוברי הכנס הדגישו את האתגר העיקרי של השמאל בעולם כעת – בניית חזית רחבה להגנה על הדמוקרטיה ונגד עליית הימין הפשיסטי.

מיקום הכנס הנבחר, העיר סאו פאולו, איננו מקרי. בעיר זו נוסד פורום סאו פאולו, המתכנס מדי שנה (למן 1990) ועמו נמנים כל ארגוני ומפלגות השמאל מאמריקה הלטינית ומהאיים הקריביים. מעבר לכך, עם עליית הנשיא הימני-קיצוני ז'איר בולסונארו לשלטון לאחר 4 קדנציות רצופות בהן שלטה מפלגת העובדים, עיני השמאל בעולם נשואות לברזיל.

בהקשר של בניית אחדות, הקומוניסטים בפרלמנט התאחדו לאחרונה עם מפלגת המולדת החופשית (PPL) וכן הכריזו על יצירת בלוק פרלמנטרי יחד עם המפלגה הסוציאליסטית הברזילאית (PSB) ועם מפלגת העבודה הדמוקרטית (PDT).

מפלגת העובדים ומפלגת הסוציאליזם והחירות (PSOL), גם היא מפלגת שמאל ברזילאית, הכריזו שיחרימו את טקס ההשבעה של בולסונארו. ההחרמה היא ביטוי למחאה על העיוותים שהיו במערכת הבחירות, על השימוש בכספי ההון לשם מניפולציות של דעת הקהל באמצעות אפליקציית הוואטסאפ והרשתות החברתיות, נגד ליבוי שיח השנאה מצד הימין הקיצוני. הדגש במחאה –  מניעת התמודדותו של לואיס אינסיו (לולה) דה סילבה, הנשיא לשעבר.

לולה, איש שמאל שכיהן בתפקיד הנשיא מינואר 2003 עד ינואר 2011, מוחזק במעצר ללא ראיות מאז אפריל 2018. זאת לאחר שהשופט סרג'יו מורו שפט אותו לתשע שנות מאסר וחצי. מורו התבסס על עדות אחת בלבד של פוליטיקאי שהורשע בקבלת שוחד. לפי אותה עדות, לולה קיבל (לכאורה) בית בחוף ימה של עיר חוף במחוז סאו פאולו.

בעוד שערעורו של לולה נידון וטרם הוכרע בבית המשפט העליון, החליטו השופטים להחזיקו במעצר במתקן של המשטרה הפדרלית בעיר קוריטיבה. בצעד חריג למדי, קראה ועדת זכויות האדם של האו"ם לשמור על זכויותיו הפוליטיות של לולה (ולאפשר לו להתמודד לנשיאות). אולם בית המשפט העליון לענייני בחירות פסל את מועמדותו בשל פסק דין של השופט סרג׳יו מורו.

באופן לא מפתיע כלל, ימונה השופט מורו לשר המשפטים בממשלתו של בולסונארו. סגנו של בולסונארו, הגנרל המילטון מוראו, כבר מסר כי היחסים עם השופט "היו טובים" במהלך החודשים האחרונים.

באחד מלילות הכנס התקיים טקס גדול בקריאה לשחרר את  לולה. הוא נערך בבית האיגוד המקצועי של עובדי המתכת בעיר סאו ברנרדו השכנה. בשורות איגוד זה צמח לולה כדמות פוליטית, ובאותו בניין התבצר לולה יחד עם אלפי פעילים עד אשר הוא הסגיר עצמו לידי המשטרה.

י"ג, סאו פאולו

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב