בעקבות הסרט 'אני אחמד' שהופק ב-1966: אחמד שוב משמיע את קולו

החל ביום חמישי הקרוב יוקרן בסינמטק תל-אביב, ובהמשך בסינמטק ירושלים ובאודיטוריום באום אל-פאחם, מקבץ של שישה סרטים קצרים של בוגרי סם שפיגל. המקבץ הוא מחווה לסרט הקצר ופורץ הדרך "אני אחמד" של אבשלום כ"ץ ורם לוי. מקבץ הסרטים הופק השנה בישראל (85 דקות, עברית וערבית, כתוביות בעברית ובאנגלית).

הסרט המקורי, שניתן יהיה לצפות בו בתחילת כל הקרנה, מגולל את סיפורו של פועל בניין צעיר, אחמד מסארווה. מסארווה מגיע לתל אביב מהכפר ערערה ומנסה שוב ושוב לשכור דירה בעיר הרואה עצמה "ליברלית". הסרט הקצר "אני אחמד" (1966) שביים אבשלום כ"ץ ושהפיק רם לוי, הציג לראשונה גיבור ערבי בקולנוע הישראלי התיעודי ועורר מודעות לגזענות המופנית כלפי אזרחי ישראל הערבים. עם צאתו, חולל הסרט סערה ציבורית ודיון חברתי נוקב שכמעט צונזר.

כעת, חצי מאה לאחר יציאת המקור לאקרנים, נבחן מקומו של "אני אחמד" ומוצגת התמודדות עם שאלות של קיום משותף בלתי-אפשרי במציאות העכשווית המורכבת, על רקע החברה הישראלית שנותרה גזענית כמו אז, ואף יותר.

המקבץ הנוכחי מתאפיין גם בהומור סרקסטי. הוא מביט על הגזענות של ימינו מול אוטופיה בהלסינקי, עוקב אחר הכנת חומוס ביתי ברחוב אבולעפיה שבשטח האפור שבין תל אביב ליפו, חוזר לניסיון הנשכח להקים קיבוץ ערבי בשנותיה הראשונות של המדינה ועוד.

הסרט  המעניין   ביותר  במקבץ הוא  סרטו  של  שאדי חביב אללה, "שמיים של בטון" (13 דקות). בסרטו הוא מפגיש את מסארווה עם קבוצה של פועלי בניין צעירים היוצאים מביתם שבוואדי עארה, בשעות הבוקר המוקדמות, אל אתר הבנייה באחת הערים היהודיות שבמרכז הארץ (ייתכן שבת-ים). הרושם הוא שחמישים שנה לאחר שמסארווה עשה אותה דרך – הניצול אותו ניצול והאפליה אותה אפליה.

 

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב