ארבעה צעדים נחוצים: לחדש את חד"ש לקראת הבחירות ההולכות וקרבות

הקדמת הבחירות, נפילת ממשלת נתניהוגנץ והמשך המחאה נגד שלטון הימין מציבים בפני החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) אתגרים לא פשוטים. מה שנדמה היה כסיפור הצלחה – הקמת הרשימה המשותפת וסיעה בת 15 חברי כנסת – התהפך עליה בחודשים האחרונים. הרשימה צברה הישגים פוליטיים לא מבוטלים בימי הכנסת ה-23 הקצרים, אך הוכשלה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה הצליח לנטרל את אחד ממרכיביה: הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) מיסודה של התנועה האסלמית.

בעת כתיבת שורות אלה, עתידה של הרשימה המשותפת לוט בערפל. האם מרכיבי הרשימה ברובם, וחד"ש בראשם, אשר עשו כל שביכולתם על מנת לקצר את ימי שלטון הימין, יכולים לדור בכפיפה אחת עם התנועה האסלמית הנותנת יד להמשך שלטון זה? כלום דוגלת הרשימה המשותפת ב"כן ולא" כלפי הממשלה הגזענית? לדעתי, יש לחדד עמדות ולהרחיק מתוך הרשימה כל מי שאינו מקבל עקרונות בסיסיים של פעולה פוליטית משותפת – חרף חילוקי הדעות הרעיוניים הקיימים.

אך יהיה זה קל מדי להטיל את כל כובד הקשיים בהצבת אלטרנטיבה דמוקרטית ערביתיהודית למניפולציות של שלטון הימין. נשאלת השאלה: מה מידת האחריות של חד"ש לקשיים בקידום אלטרנטיבה זו? או במילים אחרות: האם חד"ש מסוגלת להתחדש? להלן אציע ארבעה צעדים הנחוצים לדעתי להתחדשות חד"ש.

יש לעדכן את המצע

חד"ש נוסדה ב-1977 לקראת הבחירות לכנסת התשיעית. מאז עברו 43 שנה, ועתה היא תתמודד (לא ברור אם במסגרת הרשימה המשותפת או עצמאית) בבחירות לכנסת ה-24. עם הקמת החזית סוכמו שבע נקודות יסוד אסטרטגיות ("מצע חד"ש"). נקודות אלה עודכנו והיו לתשע, ובמהלך השנה האחרונה, לקראת מערכות הבחירות – בוצע עדכון טקטי.

מצע חד"ש המורחב כולל את השינויים היסודיים הנחוצים בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה בישראל: שוויון, מאבק בגזענות ובאפליה, הגנה על המרחב הדמוקרטי, הגנה על הסביבה, מאבק נגד הכיבוש ולמען מדינה פלסטינית, הגנה על זכויות העובדים ושיפור מעמדם, וסעיף ייחודי לה: חיסול הנשק להשמדה המונית (או כפי שנכתב במצע: "איסור הפיתוח, הניסוי והשימוש בכל סוגי הנשק להשמדה המונית").

אך ישנו מאבק חשוב בו לקחו בעבר פעיליה וחברי הכנסת של חד"ש – כולל בחקיקה – שאינו נכלל במצע ובעדכונו האחרון: המאבק נגד אפליית ההומוסקסואלים, הלסביות, הביסקסואליות והטרנסג'נדרים (להט"ב) ולמען קידום זכויותיהם. מספר לא קטן של חברי חד"ש מגדירים היבט זה של המערכה לשוויון כ"נושא רגיש". אך מעיון בכל אחת מנקודות המצע, המקורי מ-1977 כמו גם והמעודכן מ-2020, עולה כי דרישות חד"ש ברובן הן "רגישות" למדי – לפחות עבור חלקים לא מבוטלים בציבור היהודי והערבי.

לחדש את ההנהגה

"יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש ויש נאה דורש ונאה מקיים", כך כתוב במקורות. חד"ש חייבת לדרוש וגם לקיים, כי היא נטלה על עצמה את המשימה לייצג את כל האינטרסים של רוב האוכלוסייה, יהודים וערבים.

הנהגת החזית ברובה מורכבת מגברים מבוגרים, שפועל מדירים צעירים ונשים. חיוני שהנהגת החזית לא תדמה ל"בית לורדים": חיוני שתכלול ערבים ויהודים, יהודיות וערביות, צעירים וצעירים פחות. אני מציע שהרכב מזכירות חד"ש ייקבע על פי העיקרון הפריטטי: מחצית נשים ומחצית גברים, מחצית ערבים ומחצית יהודים, מחצית צעירים עד גיל 35 ומחצית מבוגרים. הצעתי שעיקרון זה ינחה את הרכב כל מוסדות החזית לרבות הסיעות בכנסת, ברשויות המקומיות, בהסתדרות ובארגוני עובדים שונים.

חברות וסניפים

בסניפי חד"ש, ברובם קיים רישום של החברות ונערכות בחירות להנהגת הסניף. לדעתי כדאי שיהיה בחד"ש רישום חברות ארצי. צעדים ארגוניים עשויים לסייע לחד"ש לקיים חיים בריאים של תנועה פוליטית שמאליתרדיקלית (זוכרים: "שמאל זה חד"ש", "בונים שמאל חדש"?), הפעילה לאורך כל השנה ולאו דווקא ממערכת בחירות אחת לשנייה. לדעתי, כך לא בונים תנועה.

לתנועה נחוצה פעילות בתחום התקשורת. לחד"ש יש דובר בפועל במשרה חלקית עד מאוד, ולדעתי עדיף שיהיו מינוי רשמי. הייתכן במאה ה-21 תנועה ללא דוברות רשמית וללא תקשורת? בעברית פעיל אתר של חד"ש. בערבית פעיל אתר של העיתון "אלאתיחאד" (עניין חשוב בפני עצמו) אך האתר של החזית הפסיק לפעול לפני חודשים ארוכים, השפה של רוב חבריה. דף פייסבוק של חד"ש בעברית פעיל בעצימות נמוכה, אך בערבית – הוא כמעט שאינו פעיל. יהיו, אני מניח, שיגידו: "הכותב צודק, אבל מה אפשר להספיק לבצע עד 23 במארס?". אפשר להספיק לא מעט. בכל מקרה מוכרחים להתחיל. כך בונים תנועה.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב