ארגון זכויות אדם הבינלאומי אמנסטי פרסם עדויות למעצר מלווה בהשפלה והטרדה של חברת הפרלמנט הפלסטיני ח’אלדה ג’ראר והפעילה ח’תאם אל–סעאפין. נמסר כי "על פי עדויות שהגיעו אלינו, השתיים נעצרו על ידי הצבא הישראלי ביום ראשון, 2 ביולי 2017, תוך שימוש מופרז בכוח. ב-5 ביולי, בדיון בבית המשפט הצבאי הישראלי בכלא עופר הוחלט להאריך את מעצרה של ג’ראר בשישה ימים ואת מעצרה של אל–סעאפין ב-72 שעות. מביקורה של עורכת הדין מונא נדאף את השתיים עולה עדות ליחס בלתי ראוי, בלשון המעטה, שלו זכו במהלך מעצרן. אנו מגנים יחס שכזה לכל עציר שהוא, במיוחד כלפי שתי פעילות שנעצרו על רקע פעילותן החברתית–פוליטית. וקוראים לשלטונות לבדוק לאלתר את הטענות החמורות".

חברת הפרלמנט הפלסטיני ח’אלדה ג’ראר (צילום: אדמיר)

להלן דברים שהועלו על ידי ג’ראר ואל–סעאפין, מביקורה של עו״ד נדאף, אשר מעידים על שיטות עבודה מפוקפקות, שגובלות בעינויים פיזיים ונפשיים, שכוללות שימוש בכוח מופרז ויחס בלתי הוגן ובלתי אנושי כלפי עצירות. בשיחה עם עורכת הדין נדאף, שביקרה אותן, סיפרה ג’ראר כי "בשעה 4 לפנות בוקר כוחות צבא פרצו לביתי בליווי קצין בשם 'חוסאם', העבירו אותי למדרגות מחוץ לבית, ושמו את בתי סוהא ואת בן זוגי בחדרים נפרדים. שמעתי את סוהא צורחת. במהלך כל הזמן הזה חייל היה עם מצלמה וצילם אותי. אין לי מושג אם הם ערכו חיפוש בבית כי השאירו אותי בחוץ. ניגש אלי חייל ואמר לי ‘אנחנו לוקחים אותך, קחי את התרופות שלך’. הוא לא נתן לי לקחת איתי בגדים. הייתי צריכה לשכנע אותם לאפשר לי להחליף בגדים. הם ניסו לשכנע אותי לחתום על מסמך, שסירבתי לחתום עליו כי לא היה לי מושג מה כתוב בו".

עוד סיפרה ג’ראר כי החיילים אזקו את ידיה באזיקי מתכת והעבירו אותה לג’יפ צבאי קטן, לאחר התלבטות קצרה בין המכוניות הצבאיות הרבות שהיו שם. היא הוסיפה כי באמצע הנסיעה היא הועברה מהג’יפ לפוסטה (רכב הסעות של שב"ס) שבו הוחזקה בתנאים קשים עד להגעה לכלא עופר. ג’ראר: "העבירו אותי לכלוב, ואז העבירו איתי את ח’תאם, ועוד עצור בשם איהאב מסעוד בכלוב לידינו… היה חם נורא, והתחילו לעשות לנו סוג של משמרות (אני וח’תאם ביחד, ואיהאב לבד), כולל העברה לקרוואן עם מיזוג לשעתיים ואז החזרה לכלוב".

בחקירה, הטיח החוקר "עפיף" בג’ראר כי היא חברה בחזית העממית. "אמרתי לו לא, ושיש לי את זכות השתיקה. הוא שאל אותי עוד פרטים אישיים במשך כחצי שעה". עוד סיפרה ג’ראר לעורכת הדין נדאף: "אחרי החקירה הוחזרתי לאיפה שהייתי לפני כן, ומשם… הכניסו אותי לצינוק. המצב היה מאוד קשה, בלי שירותים, חשוך, אין אוורור, רק תא קטן בדלת, שאת זה גם סגרו וטרקו את הדלת. נשארתי שם ארבע שעות, במהלכן לא הציעו לי אוכל… העבירו אותי בפוסטה לכלא השרון. הנסיעה הייתה ארוכה. בכלא השרון עברתי בדיקה רפואית, ואז קצין מודיעין בשם 'עלאם' אמר לי: 'אני מודה לך על הנתינה שלך ועל האנושיות שלך כלפי האסירות'".

בשיחה עם עורכת הדין נדאף, סיפרה אל–סעאפין כי "בשעה 2.30 לפנות בוקר הגיעו כוחות צבא לביתי. הייתי יחד עם בן זוגי בביתנו. העבירו אותי לחדר לבד והכניסו איתי לחדר חיילים שעשו לי בידוק. לאחר כך קצין מודיעין בשם 'חוסאם' שאל אותי פרטים אישיים, ואמר לי ש'את באה איתנו'. לא אמר לי לאן לוקחים אותי, ומהי הסיבה, וכמובן שלא הציג בפני צו מעצר. הרשו לי להחליף את הבגדים שלי, ולהגיד שלום לבן זוגי. הבת שלי הייתה ישנה. הוציאו אותי מביתי. עד שהגענו לג’יפ צבאי, שמו לי אזיקים ממתכת. במהלך כל הזמן הזה היה צילום במצלמות וידאו וגם צילומים בניידים. היו כוחות עצומים של צבא שהסתובבו באזורים שונים ברמאללה. הנסיעה הייתה ארוכה, והם עצרו פעם בתחנת דלק. שם אחד החיילים ניסה לצלם אותי בנייד שלו ואמר לי: 'אני אוסיף אותך לפייסבוק'… שמעתי אותם אומרים שהגענו לכלא עופר. הורידו אותי מהג’יפ והחזירו אותם מספר פעמים והחזירו אותי, כנראה לא ידעו איפה לשים אותי. לאחר שעה וחצי – שעתיים, העבירו אותי לבדיקה אצל רופא שמצא שלחץ הדם שלי היה גבוהה, וגם דופק הלב, אבל זה התאזן לאחר שעה".

אחת הנקודות החמורות שהועלו על ידי אל–סעאפין מופיעה לאחר שסיימה את הבדיקה הרפואית בכלא עופר: "העבירו אותי מהכוח הצבאי שעצר אותי, לכוחות אחרים. הכניסו אותי לכלוב, ועשו לי בידוק בעירום, כשהייתי כבולה גם ברגליים".

אל–סעאפין אמרה כי החקירה נמשכה במשך כשעה והיא אינה זוכרת את שמו של החוקר. “לקחו ממני טביעות אצבעות, די–אן–אי וצילומים. אחרי זה החזירו אותי לצינוק, ואז העבירו אותי לעוד צינוק, ולבית המשפט בכלא עופר לשעתיים, ומשם בפוסטה לכלא השרון, בכלא השרון עברתי בידוק נוסף, ואז למרפאה, שם הייתה חובשת, שאמרה לי שאני עצורה ל-96 שעות ושביום רביעי יש לי דיון". אל–סעאפין, היא פעילת זכויות אדם פמיניסטית, וראש איחוד ועדות הנשים הפלסטיניות. היא חברה בקואליציה האזורית להגנה על זכויות אדם במזרח התיכון וצפון אפריקה וחברה באיחוד הכללי לנשים. היא נעצרה ביום ראשון, 2 ביולי, 2017, על ידי הצבא ביחד עם עוד פעילי זכויות אדם פלסטינים, במסגרת גל מעצרים שלפי עדויות שברשותנו כלל שימוש מופרז בכוח – שהוא כלי נפוץ במיוחד של הצבא לדיכוי האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בשטחים בכבושים מטעמים פוליטיים.

ג’ראר, שנעצרה באותו היום, היא חברת פרלמנט פלסטינית פמיניסטית, אשר השתחררה רק לפני שנה ממעצר ללא משפט בצו מנהלי מאז חודש מארס 2015. כשג’ראר זכתה לבסוף למשפט ונאסרה בעקבותיו, היה זה משפט צבאי לא תקין, אשר אמנסטי אינטרנשיונל וארגוני זכויות אדם אחרים גינו וקבעו כי הוא "שרירותי, נקמני ופוליטי". מאמנסטי נמסר כי "יש חשש שגם הפעם, כמו אז, המעצר נועד להעניש את ג’ראר על דעותיה הפוליטיות ועל פעילותה לקידום זכויות אדם עבור פלסטינים, בייחוד בתמיכתה באסירים ובעצירים פלסטינים. מעבר לכך, אנו חוששים היום, כמו אז, כי מעצרה נועד להעניש אותה על התפקידים אותם היא ממלאת כחברת פרלמנט פלסטינית ועל שהיא מבטאת בפומבי עמדות נגד הכיבוש הישראלי".