חברי הכנסת הערבים מוצאים עצמם לא אחת מותקפים על ידי גורמים בימין. אלה מאשימים אותם כי הם מזניחים את האוכלוסייה הערבית ששלחה אותם לכנסת, ועוסקים רוב הזמן בסוגיות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת, במקום לדאוג לנושאי הביוב והחינוך באום אל פחם או בטייבה. אבל מחקר ראשון מסוגו שנערך על ידי "יוזמת קרן אברהם", ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, בדק את פעילותם הפרלמנטרית של הח"כים הערבים בכנסת ה-18. המחקר מפריך לחלוטין את הטענות.

ח"כ ברכה בכנסת (צילום: אל אתיחאד)

הבדיקה נעשתה לגבי הכנסת ה-18, משום שפעלה באחת התקופות הטעונות והסוערות ביחסי יהודים-ערבים. אמנון בארי סוליציאנו, מנכ"ל משותף של "יוזמת קרן אברהם", מסר ש"בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר טענות נגד חברי הכנסת הערבים, שלכאורה לא מקדישים את עבודתם הפרלמנטרית לטיפול בתנאי החיים בישובים הערבים ובנושאים כלכליים-חברתיים. אותם גורמים טוענים כי חברי הכנסת הערבים בוחרים להתמקד בסכסוך הישראלי-פלסטיני ועניינים אזוריים שאינם עומדים בראש מעייניהם של האזרחים הערבים, ולכן הם מנותקים מהציבור הערבי ואינם מייצגים אותו. אנו סבורים שלפוליטיקאים הערבים יש חובה וסמכות לעסוק בכל טווח התחומים שעל סדר היום, אבל חשוב היה לנו לבדוק את הטענות באופן אמפירי, עובדתי".

סוליציאנו הוסיף: "בחנו הצעות חוק שהגישו חברי הכנסת הערבים בתקופה שבין מארס 2011 ועד אוקטובר 2012. במקביל בדקנו נאומים בני דקה, הצעות לסדר ושאילתות. כמו כן מתוך 117 דיוני מליאה שהתקיימו במהלך מושב הכנסת ה-18 שבהם נכללו נאומים בני דקה, נבחרו באקראי 11 פרוטוקולים של דיונים, ונותחו נאומים, הצעות לסדר ושאילתות אשר הוגשו על ידי הח"כים הערבים. לצורך זה ניתחנו 27 הצעות לסדר, 51 נאומים בני דקה ו-7 שאילתות".

אורי גופר, שערך את המחקר, אמר כי הממצאים שהועלו בבדיקה הם חד-משמעיים. במהלך התקופה שנבדקה הוגשו בכנסת ישראל 1,107 הצעות חוק פרטיות לדיון מוקדם, מתוכן 158 הצעות על ידי חברי הכנסת הערבים. מתוך ההצעות שהעלו הח"כים הערבים, רק 3 עסקו באופן מובהק בסוגיות "הכיבוש": הצעת חוק להחלת אמנת ז'נבה על השטחים (ח"כ מוחמד ברכה), הצעת חוק לביטול חוק החרם (ח"כ ג'מאל זחאלקה) והצעת חוק לביטול סמכויות בעניין תכנון ובנייה בגדה המערבית (סיעת חד"ש). הממצאים, מסביר גופר, מלמדים כי 97 אחוז מהצעות החוק הנותרות שהוגשו על ידי הח"כים הערבים עסקו בסוגיות כלל אזרחיות כגון מנהל תקין, צמצום פערים, תיקון עיוותים בחברה, ביטול העדפות לרעת האוכלוסייה הערבית וכדומה. גם בתחום הנאומים בני דקה, שאילתות והצעות לסדר התקבלו ממצאים דומים: 75 אחוז מהפעילות של חברי הכנסת הערבים שנבדקה במחקר אינה קשורה כלל לסכסוך הישראלי-פלסטיני. 24 אחוז בלבד מסך אותן פעילויות פרלמנטריות שנבדקו עסקו בסכסוך הישראלי פלסטיני ובזכויות האדם בשטחים. רוב הפעילות, 46 אחוז, עסק בנושאים הנוגעים במישרין לאזרחים הערבים.

"מניתוח הנתונים מתברר כי רק פרומיל מתוך פעילות החקיקה אותה יזמו הח"כים הערבים, פחות מ-2 אחוז, הוקדש לסוגיות שניתן להגדירן כקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולסוגיית הכיבוש", כתב מחבר המחקר, אורי גופר, בפרק המסקנות. "מתוך שאר הכלים הפרלמנטריים, רק כ-24 אחוז עסקו בסוגיות אלה, וזאת לאחר החלת כללי שיפוט מחמירים. שאר התכנים מתמקדים בסוגיות אזרחיות של חיי היומיום של אזרחי ישראל. 46 אחוז מהן עוסקות באופן מובהק בקידום האינטרסים של האזרחים הערבים, בצמצום הפערים בין ערבים ליהודים, הסתר חסמים וטיפול במקרי גזענות ועוול".

יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, אומר כי אינו מופתע מהממצאים: "אני מברך על כך שסוף-סוף מישהו הרים את הכפפה ובדק את הנושא, אבל אני לא צריך מחקר כדי לדעת שכ-80 עד 90 אחוז מהפעילות שלי בכנסת עוסקים בנושאי היום-יום של אזרחי המדינה בכלל, והאזרחים הערבים בפרט. רק השאר מוקדש לסוגיות לאומיות"" .לצערי התקשורת מחפשת סנסציות ודם ואינה עוקבת אחר הפעילות השוטפת שלנו. בימין מנסים לנגח אותנו ולסכסך בינינו ובין הציבור שבוחר בנו, להציג אותנו כמי שלא דואגים לאינטרסים שלהם. בעיניי זו גזענות לשמה, אבל התשובה הכי טובה היא עצם העובדה שהבוחרים שלנו שולחים אותנו שוב, קדנציה אחר קדנציה, לייצג אותם בכנסת".