מאז סיום מלחמת לבנון השנייה, 33 אזרחים נהרגו ומאות נפצעו, כתוצאה מנפלים של פצצות מצרר. אחריותה של ישראל לפגיעה בחפים מפשע והלקחים שהופקו מחייבים שישראל תיקח חלק משמעותי בגיבוש האמנה הבינלאומית, כך נמסר מארגון בצלם ומהאגודה לזכויות האדם לקראת כינוס הנערך עתה ובמרכזו: איסור על ייצור פצצות מצרר.
בצלם והאגודה לזכויות האזרח בישראל אף קראו לראש הממשלה לצרף את ישראל לתהליך שמטרתו גיבוש הסכמה בינלאומית בדבר איסור על ייצור פצצות מצרר, שימוש בהן, והחזקתן. הפנייה באה לקראת כינוס של נציגי מדינות שנערך עתה באירלנד, כחלק מתהליך גיבוש אמנה בינלאומית שתאסור כליל על השימוש בתחמושת מצרר עד סוף 2008. ישראל איננה נוטלת חלק בתהליך, למרות השימוש הנרחב שעשתה בפצצות מצרר במלחמות לבנון, ועל אף שלמעשה, תוצאותיו הקטלניות היה הזרז העיקרי להשלמתו.
פצצת המצרר מכילה פצצות משנה רבות. חלק גדול מהן אינו מתפוצץ. הנפלים נותרים מפוזרים בשטח, והופכים את האזור בו נפלו למעין שדה מוקשים. שימוש בנשק המצרר בקרבת ריכוזי אוכלוסיה מוביל באופן בלתי-נמנע לפגיעה באזרחים השבים לביתם לאחר סיום המלחמה. נכון לינואר 2008, כמעט 40 קמ"ר בדרום לבנון נגועים עדיין בנפלי פצצות המצרר שירתה ישראל במלחמה. כאמור, מאז סיום המלחמה נהרגו 20 אזרחים לבנוניים ו-13 פעילי ארגונים בינלאומיים העוסקים בפירוק הפצצות. מאות נפצעו.
עוד דורשת האגודה לזכויות האזרח לפתוח בחקירה פלילית לחקר נסיבות השימוש בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה. גם בדו"ח ועדת וינוגרד נמתחה ביקורת על ירי פצצות המצרר לשטחים בנויים, משום שהתבצע בהכרה מלאה, שהאוכלוסייה האזרחית באזור הייתה צפויה לשוב לבתים לאחר המלחמה ולהיחשף לסכנת הנפלים. לעיון הפנייה שנשלחה לראש הממשלה, ר':
