מאת מריאלה יאבו, סטודנטית תושבת העיר ת"א–יפו הנעזרת בכיסא גלגלים.
לגור בתל אביב הוא חלומו של כל צעיר מצוי. הרחובות המרכזיים של העיר, דיזנגוף, שינקין, אלנבי, בוגרשוב, הם מסימני היכר של העיר: החנויות המיוחדות, בתי הקפה, הפאבים, האווירה העירונית התוססת.
עכשיו תדמיינו לכם שסוף סוף עשיתם את זה, עברתם לעיר הגדולה! ביום שמשי אחד אתם מחליטים לצאת וליהנות מרחובות העיר, אבל כאשר אתם רוצים להיכנס לחנות כי ראיתם חולצה מעניינת, או בא לכם לשבת בבית קפה עם חברים, פתאום אתם מגלים שאתם לא יכולים. זה מה שקורה היום לכל מי שמסתובב ברחובות העיר בכיסא גלגלים. נכון, מעברי החצייה ברוב העיר מונמכים כמו שצריך, רוב קווי האוטובוסים מצוידים במספר רב של אוטובוסים נגישים, אבל נכון להיום ליותר ממחצית החנויות, בתי קפה ומסעדות, פאבים, וכל מה שניתן למצוא ברחובות העיר (אפילו בתי כנסת), יש מדרגות בכניסה. לרוב מדובר במדרגה אחת, שמצד אחד הרוב לא שמים לב אליה והיא הכי מעצבנת, אך מצד שני היא בעיה שניתנת לפתרון בקלות. תיקון שיפוע הכניסה, או רמפה ניידת מעץ או ממתכת, הם פתרונות קלים וזולים, וניתן לראות אותם בחנויות מעטות כבר היום.
הבעיה העיקרית היא שהדבר נתון כיום לשיקול דעתו של כל בעל חנות או מנהל סניף, מה שהופך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. חייבת להיות מדיניות ברורה מצד עיריית תל אביב שתעודד, ואף תחייב במידת הצורך, את בעלי העסקים לדאוג לכך שהכניסה למקום תהיה נגישה לכולם, ולא תשאיר בחוץ אף אחד. בין אם מדובר בחוק, או במתן סיוע כספי לבניית או רכישת הרמפה, יש לעיריית תל אביב את הכוח לשנות את המצב ברחובות העיר, ולאפשר לכל התושבים והמבקרים ליהנות מתל אביב בצורה שווה ובחופשיות.
