מאת צפריר רינת. פורסם ב"הארץ".
לפני כמה חודשים ניהל השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מאבק נחוש ומוצלח, שבסופו נהפך אזור חוף פלמחים לגן לאומי במקום להיות נתון, בחלקו, לניהול חברה פרטית שהתכוונה להקים בו כפר נופש. עתה מוטלת על ארדן המשימה ההפוכה: עליו למנוע מהלך חקיקה שיביא לכך, שגנים לאומיים יועברו לניהולן של עמותות בבעלות פרטית.
בחודשים האחרונים מקדמת קבוצת חברי כנסת, רובם מן הימין, תיקון לחוק הגנים הלאומיים, שיאפשר לשר להגנת הסביבה להעביר לידי תאגיד שאינו פועל למטרות רווח את הניהול של גן לאומי. על פי התיקון לחוק, מדובר בתאגידים שבין מטרותיהם "הנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית".
הנימוק לתיקון לחוק הוא, שרשות הטבע והגנים מתקשה להפעיל לבדה את כל הגנים הלאומיים באופן מניח את הדעת. אולם אחד המובילים של יוזמת החוק, ח"כ ישראל חסון, הודה שאחת הסיבות המרכזיות למהלך היא הבג"ץ שהגישה עמותת "עיר עמים" נגד העברת סמכויות ניהול הגן הלאומי "סובב חומות ירושלים" לידי עמותת אלע"ד. מדובר בעמותה בעלת אוריינטציה ימנית מובהקת, שבין מטרותיה העיקריות הרחבת האחיזה היהודית באזור עיר דוד.
ההכשר החוקי שעשוי להינתן לפעילותה של אלע"ד הוא בעייתי בפני עצמו, על רקע מערכת היחסים בין יהודים לערבים בירושלים. אך קבלת התיקון לחוק פותחת למעשה את האפשרות להפרטה נרחבת של גנים לאומיים נוספים, שבעתיד עשויים להתנהל על ידי עמותות וגופים שונים. היועצים המשפטיים במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים הבינו היטב את המשמעות של מהלך החקיקה. על פי חוות דעת של הלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה, מדובר למעשה בהפרטת הגנים הלאומיים. הלשכה גם ציינה, שלמשרד אין כלים לפקח ולבדוק את הניהול על ידי גופים פרטיים.
את חברי הכנסת של הימין כל זה לא מעניין, כמובן. הם כבר רגילים להעביר באופן כזה או אחר נכסים ושטחים לידי גורמים שאמורים לחזק את אחיזת העם בארצו, משימה שלטענתם המדינה אינה ממלאת ביעילות מספקת. כך הם תמכו בהעברת שטחים גדולים בנגב לידי בעלי חוות בודדים, שאמורים לשמור על קרקעות המדינה מפני השתלטות לא יהודית.
באשר לרשות הטבע והגנים, שראשיה נחרדו ממהלך החקיקה – ניתן לומר שהיא יצרה את התנאים למהלך הזה בכך שהעבירה את סמכויות ניהול עיר דוד לידי עמותת אלע"ד, ושהיא ממשיכה לעשות זאת גם היום, תוך שהיא משבחת את האופן שבו מנהלת העמותה את המקום. קשה לתת אמון במהלכי הרשות, לאחר שהעבירה בעצמה ניהול נכס כה רגיש לידי עמותה המקבלת מימון מתורמים פרטיים.
מבחינת הציבור הישראלי, הפרטת הגנים הלאומיים היא המשך לתהליך שהתחיל עם הפרטת שירותים חברתיים וחברות ממשלתיות, ועכשיו מגיע אל ליבת המורשת הלאומית.
ארדן אמור להיות האיש שיטיל את כובד משקלו הפוליטי, כדי למנוע את הפרטת הגנים הלאומיים. אך עמדתו בעניין עדיין לא ברורה, ואפשר להעריך שדי קשה לו להתנגד למהלך שנועד לסייע לעמותה המקדמת את האחיזה היהודית בעיר דוד. צריך לקוות, שהוא יבין את ההשלכות הרחבות של חקיקה כזאת ויפעל לסיכולה.
