מאת פרופ' בני נויברגר, המלמד מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. פורסם ב"הארץ".

בהפגנות שנערכו באחרונה בארץ נגד ערבים ואפריקאים בלט המוטיב המיני. שלטים עם הסיסמה "בנות ישראל לעם ישראל" נישאו בראש חוצות. "בת ישראל, אל תצאי עם ערבים", קרא מכתב הרבניות, וארגון "להבה" קרא להחרים מפעלים שמעסיקים גברים ערבים ונשים יהודיות.

יש להדגיש שעצם ההעדפה של נישואים בתוך הקהילה הדתית או האתנית נפוצה מאוד, ואינה בגדר גזענות. העדפה זו הופכת לגזענות ברגע שמתקיימת הסתה בראש חוצות נגד האחר, וברגע שמושמעות תביעות לאפליה, לטיהור אתני ולהפללה של קשר מיני בין-דתי או בין קבוצות אתניות באמצעות חוקים. ואכן, בהפגנות האחרונות היתה הסתה פרועה נגד הערבים והאפריקאים, וברור שברקע היתה הדרישה לגרשם מהשכונות, מהערים, ואולי מהמדינה.

כבר ב-1984 הגיש הרב מאיר כהנא לכנסת הצעת חוק, שלפיה ייאסר על יהודים ויהודיות אזרחי המדינה לקיים יחסי אישות מלאים או חלקיים מכל סוג שהוא עם לא יהודים, וזאת גם שלא במסגרת הנישואים.

הקשר הזה בין מין לגזענות הוא עתיק יומין. גברים אפריקאים או אפרו-אמריקאים תוארו כ"פרימיטיבים" בעלי תאווה מינית מפותחת, ולכן מסוכנים לחברה הלבנה. גם באנטישמיות היה מוטיב דומה, שכוון נגד היהודים. לפעמים הואשמו גם נשים אפריקאיות בפיתוי לבנים. משטרים גזעניים מיסדו את הגזענות המינית באמצעות חוקי גזע, שאסרו על קשר בין שחורים ללבנים, בין יהודים לארים וכדומה.

בראשית המאה ה-20 התבצע ג'נוסייד בעמי ההררו והנאמה בידי הצבא הגרמני בדרום מערב אפריקה הגרמנית (נמיביה של ימינו). קדמה לרצח העם מערכת הסתה, שהתריעה מפני הסכנה הנשקפת למתיישבת הגרמנייה, הלבנה, מהגברים האפריקאים. למעשה, דווקא חיילי הצבא הם שביצעו מעשי אונס רבים. הממשל הקולוניאלי הגרמני חוקק חוקי גזע, שאסרו כל מגע בין-גזעי.

באותה עת פרח הקו קלוקס קלאן בדרום ארה"ב, וגם הוא האשים את העבדים המשוחררים בהתנכלות לנשים לבנות. בתגובה בוצעו מעשי לינץ' בשחורים שהתקרבו כביכול לנשים לבנות. בתי המשפט בדרום הירבו לדון שחורים למוות בגלל אונס נשים לבנות (וגם בגלל עבירות קלות יותר), בעוד שלבנים שאנסו נשים שחורות לא הועמדו לדין, זוכו מסיבה זו או אחרת, או זכו לעונשים קלים.

הסתה מינית גזענית התחוללה גם בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בצבא הכיבוש הצרפתי שירתו אפריקאים רבים ממושבות צרפת, וכתוצאה מכך החלה בגרמניה הסתה נגד "האונס השחור" ו"החטא נגד הדם הגרמני".

הגזענות המינית הגיעה לשיאה בנאציזם. הנאצים ראו בקשר בין יהודים לגרמנים איום על טוהר הדם הגרמני. החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני, שנחקק במסגרת חוקי נירנברג, אסר על נישואים, או קיום יחסי מין, בין יהודים לארים. על יהודים נאסר גם להעסיק נשים גרמניות עד גיל 45, שמא יקיימו יחסים אסורים.

איטליה הפשיסטית צעדה בעקבות גרמניה. לאחר כיבוש אתיופיה נאסר קיום מגע מיני בין חיילים איטלקים לנשים אתיופיות. לגזע האיטלקי אסור להתקרב לגזע השחור. הוא צריך לשמור על עוצמתו וטוהרתו, אמר אז שר החוץ צ'יאנו. מאוחר יותר נחקקו באיטליה התקנות להגנת הגזע האיטלקי, הדומות מאוד לחוקי נירנברג.

גם בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד בלט הממד המיני בחוקי הגזע. החוק אסר על מגורים מעורבים ונישואים בין-גזעיים. כל מגע מיני בין הגזעים היה בגדר עבירה פלילית שדינה מאסר.

גם מתורת הגזע ברואנדה, שתרמה לרצח העם ב-1994, לא נעדר הממד המיני. בעשרת הדיברות של ההוטו, מניפסט גזעני שהתפרסם ב-1990, נכתב כי בן הוטו הנושא לאשה בת טוטסי או הופך אותה לפילגשו, למזכירתו או לבת לווייתו, הוא בוגד.

טוב יעשו המפגינים בבת ים, תל אביב וירושלים אם ייזכרו לרגע לאיזו חברה הם מכניסים את עצמם. לבטח יכולים לעשות את הקישור הזה מובילי הגזענות ושנאת הזרים – רבני הערים, הרבניות שכתבו את מכתב האזהרה, הנציגות הכהניסטית בכנסת (מיכאל בן ארי) ושר הפנים, שמצטיין בשפיכת דלק למדורות השנאה, אך לא בכיבוי שריפות.