הכנס הראשון של המפלגות הקומוניסטיות של דרום אמריקה נפתח ב-1 ביוני 1929 בבואנוס איירס בארגנטינה. 38 צירים התכנסו בבואנוס איירס ביניהם נציגים מברזיל, אל סלבדור, גואטמלה, קובה, פנאמה, פרוואגי, פרו, אורוגוואי וונצואלה נציגיה של המפלגה הקומוניסטית של צ'ילה שסבלו באותה עת מדיכוי מחריף לא השתתפו בכנס הבינ"ל. בכנס השתתפו גם נציגים קומוניסטים מהמפלגה הקומוניסטית של ארה"ב ומן המפלגה הקומוניסטית של צרפת
נציגי המפלגות ניתחו את ההתפתחויות הפוליטיות בדרום ומרכז אמריקה וכי מהפכה במדינות אלו תהיה אנטי אימפריאליסטית, אגררית ודמוקרטית. הצירים הצהירו על סולידריות עם בריה"מ. בכנס ניתחו סוגיות מרכזיות כמו: סכנת המלחמה, שאלת איגודי העובדים, שאלת החלקאים, בעיית הגזענות, שאלת הנוער הקומוניסטי ועוד. נציגי הכנס המליצו על הקמת מפלגות קומוניסטיות מקומיות שיפעלו לפי עקרונות הצנטרליזם הדמוקרטי, המפלגות ביקרו את מפלגות "האולטרה שמאל" בכל הנוגע לטקטיקות מהפכניות.
על כנס המפלגות הקומוניסטיות, כתב הסוציולוג הארגנטינאי רונלדו מונאק "הם הניחו את התשתית לשלב השלישי כפי שהוגדר על ידי הקומינטרן, השלב המהפכני והמעבר לקומוניזם בדרום ומרכז אמריקאי בכללותם" הכנס הראשון הניח את התשתית הארגונית והרעיונית לאחדות בין מפלגות קומוניסטיות בדרום ומרכז אמריקה
