הצעת התקציב לשנת 2015 אושרה בקריאה ראשונה וברוב של 58 חברי כנסת מול 47 מתנגדים (12.11). מבנה התקציב אינו מפתיע, שכן הוא משקף נאמנה את הקלסתרון הפוליטי של ממשלת הימין: הטבות מופלגות לבעלי ההון המקומיים והזרים באישור ההפרטה של כל (!) התאגידים הממשלתיים הגדולים, ושיאים חדשים בהזרמת כספים לכיבוש ולצבא.
שר האוצר יאיר לפיד מגיש את ספר התקציב לנשיא רובי ריבלין (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)
תחזית הטבות המס בהצעת תקציב המדינה לשנה הקרובה כוללת הטבה של 7.8 מיליארד שקל "לגורמי ייצור", והכוונה כאן אינה לעובדים. מתוכם, 7.6 מיליארד שקל יינתנו כהטבת מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זה אחד הסכומים הגבוהים של הטבות המס שניתנו אי פעם. הטבות המס ניתנות בעיקר לקומץ חברות גדולות, ובשנת 2011 הנהנות העיקריות היו כימיקלים לישראל, אינטל, טבע וצ'ק פוינט. מאז אותה שנה, לא פורסמו שמותיהם של התאגידים שזכו במרבית ההטבות. אכן, שקיפות היא נר לרגליה של הממשלה…
חמאה? רק תותחים
הסעיף התקציבי הגבוה ביותר ב-2015, כמדי שנה מאז קום המדינה, יהיה תקציב משרד הביטחון – כ-53 מיליארד שקל. תקציב זה אינו כולל תוספת של 6 מיליארד שקל שמערכת הביטחון כבר קיבלה ל-2015, עליה סוכם בין ראש הממשלה נתניהו לבין שר האוצר יאיר לפיד. בנוסף יעמדו לרשות הצבא בשנה הבאה 7.8 מיליארד שקל המוגדרים "הוצאה מותנית בהכנסה", כלומר – כסף שיתקבל כתוצאה ממכירת נשק לארצות זרות. ניסיון העבר מלמד, כי הנשק הישראלי מגיע לרוב לידי משטרים דיכוי אפלים.
מכאן שסך התקציב הצבאי לשנה הקרובה כולל התוספות, יהיה יותר מ-66 מיליארד שקל. אך היד החותמת על צ'קים עוד נטויה: התקציב כולל גם 1.6 מיליארד שקל המוקצבים לפרויקט למעבר בסיסי צה"ל לנגב, וסכום של כ-200 מיליון שקל להעברה לנגב של תע"ש (התעשיות הצבאיות, העומדות בפני הפרטה).
לרשות הצבא יעמוד ב-2015 גם סכום שיא של 22 מיליארד שקל בסעיף הקרוי "הרשאה להתחייב". זה תקציב לקניית נשק, בייחוד אמריקאי, בשנים הבאות.
יצוין כי תקציב משרד הביטחון אינו כולל הוצאות ביטחוניות מובהקות אחרות, כמו תקציבי המוסד, השב"כ, משמר הגבול והוועדה לאנרגיה אטומית. הרזרבה הכללית בתקציב, שמרביתה מיועד להוצאות צבאיות המוגדרות "מסווגות", תגדל ב-64% ותסתכם ביותר מ-12 מיליארד שקל. מדובר בגידול חסר תקדים בשנה בודדת. תקציב המשרד לביטחון פנים יהיה 14.2 מיליארד שקל.
אם מסכמים את כלל ההוצאות המכונות "ביטחוניות", מגיעים לסכום שאינו נופל מ-100 מיליארד שקלים. זאת שעה שתקציב המדינה הכולל הוא 390 מיליארד שקלים.
סוכריה גדולה לבעלי ההון
בחוק ההסדרים צפויה סוכריה גדולה לבעלי ההון המקומיים והזרים – הפרטתם של 11 תאגידים ממשלתיים גדולים בהיקף של 15 מיליארד שקל. ההסתדרות כבר הכריזה על סכסוכי עבודה בחברות ממשלתיות אלה, בהן מועסקים למעלה מ-43 אלף עובדים: התעשייה האווירית, רפאל, חברת החשמל, רכבת ישראל וחברת מקורות.
ההסתדרות נימקה את ההכרזה על סכסוכי העבודה בכך שהממשלה החליטה על הפרטה "באופן חד–צדדי וללא קיום משא ומתן מול נציגויות העובדים". עוד הודיעה ההסתדרות, כי היא מוחה "על ניסיון המדינה לכפות על העובדים שינויים דרמטיים, תוך שבירת הכללים ורמיסת הנורמות הנהוגות ביחסי עבודה קיבוציים". במילים אחרות, ההסתדרות פעם נוספת אינה משמיעה התנגדות עקרונית לעצם ההפרטה, אלא רק מביעה מחאה על הצורה בה זו מתבצעת.
