בשקט, כמעט ללא תשומת לב תקשורתית, אושר בשבועות האחרונים תקציב הביטחון של ארה"ב לשנת המס 2009. התקציב, שהוכתר כבר כ'גדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה', מעביר, באופן רשמי, יותר מ-600 מיליארד דולר מכספי האזרחים לצבא, לפנטגון ולחברות הנשק. זה אינו כל התקציב, שכן יש להוסיף לו סעיפי תקציב "חבויים" – תקציבי משרדים אחרים המשמשים למימון הוצאה צבאית. לאחר שקלולים שונים, מדובר בפועל בהוצאה של כ-1.1 טריליון דולר, יותר מהתוצר של רוב מדינות העולם. עם התוספת הזאת, אפילו שהנתונים רשמיים, התקציב הצבאי, הוא הסעיף הגדול ביותר בתקציב ארה"ב אחרי תשלומי הביטוח הלאומי. בנוסף, תקציב זה הופך את המלחמה בעירק למלחמה היקרה ביותר בהיסטוריה, עם עלות (רשמית) העולה על 500 מיליארד דולר.
מבט מדוקדק בסעיפי התקציב מראה את מטרתה האמיתית של ההוצאה הצבאית המנופחת הזאת: סובסידיה ישירה ועקיפה ליצרני נשק וטכנולוגיה צבאית. פרויקט Future Combat System למשל, ה"פיל הלבן" הצבאי של הממשל הנוכחי, קם לתחייה לאחר שקוצץ בשנים האחרונות. פרויקט זה יעלה 3.4 מיליארד דולר ב-2009 – כעשירית מעלותו הכוללת. לא ברור עד כמה תכנית FCS תסייע לביצועים הקרביים של החיילים האמריקאיים בעירק ובאפגניסטן, אבל ברור בהחלט, שהיא תסייע בריפוד כיסיהם של מקבלי החוזים הצבאיים: תאגיד בואינג, החברה הפרטית העיקרית המעורבת בפרויקט, צפוי לזכות ב-21 מיליארד דולר (הערכה מינימאלית, בהתחשב בתחזיות לפרויקטים אחרים, שעלותם נופחה במהלך הכנתם). הזרקת הכספים הזאת תסייע רבות לתאגיד בואינג, במיוחד בהתחשב בכך, שבעקבות המשבר הכלכלי הנוכחי ביטלו חברות תעופה רבות הזמנות למטוסי נוסעים אזרחיים מתוצרתו.
גם מקומו של פרויקט מטוס הקרב המשוכללF-35 לא נפקד מהתקציב הנוכחי. עלותו תגיע ל-275מיליארד דולר – תוכנית רכישת הנשק היקרה ביותר בהיסטוריה האמריקאית. למרות ביקורות שהוטחו בפרויקט וחוות הדעת השלילית שקיבל מצד גורמים צבאיים,מתכוונת ארה"ב למכור דגמים מהמטוס לארצות שונות, ביניהן תורכיה, מצרים וסעודיה. משרד הביטחון הישראלי מצדו, בתיאום עם ממשל בוש, הגיש כבר בקשה לרכישה של לא פחות מעשרים וחמישה דגמים ממטוס זה בעלות של 15 מיליארד דולר. תאגיד מרטין לוקהיד, היצרן של F-35, הגיב בהתלהבות על העיסקה, שבה, כפי שחשף תחקיר אירופי, תשלם ישראל מחיר כפול מהמחיר הנקוב של המטוס.
מסעיפי התקציב הצבאי עולה גם כוונת ארה"ב לקדם פריסת בסיסים צבאיים באסיה ובמרכז ובמזרח אירופה, בעלות של 10 מיליארד דולר. כמעט שני עשורים לאחר סיום המלחמה הקרה, שוקד הצבא האמריקאי על הרחבת נוכחותו בקווי נאט"ו, רק שהפעם מעורבות בכך חברות פרטיות רבות שמספקות שירותים צבאיים, מהסעה והסעדה ועד אבטחה. שכירי חרב פרטיים מעורבים בהפעלה של כשליש מהבסיסים האמריקאיים ברחבי העולם, ועלות העסקתם היא כ-100 מיליארד דולר.
כל ההוצאות הצבאיות מרקיעות השחקים האלה מתוכננות בזמן שמאות אלפי אמריקאים מסולקים מבתיהם בגלל אי פרעון משכנתא; בתקופה של קיצוץ מתמשך בהשקעה בתשתיות עירוניות, בחינוך ובמעט שירותי הבריאות הציבוריים שניתנים לאזרחים בארה"ב. הסכומים המתוארים לעיל גם מבטיחים, כי לא משנה מי יהיה הנשיא הבא שיכנס בינואר לבית הלבן, הוא ימצא, כי חלק גדול מהתקציב לשנת 2009 כבר משועבד בהתחייבויות ארוכות-טווח לחברות פרטיות לייצור צבאי.
