עשרות תושבי אבו גוש הגישו באחרונה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים את התנגדותם לתכנית המתאר החדשה ליישוב. התכנית החדשה תחליף את התכנית הקודמת לכפר, שהוכנה לפני יותר מעשרים שנה, בשנת 1993. תכנית המתאר החדשה אמורה להציע פתרונות דיור ותעסוקה לטווח ארוך, אך לדברי התושבים התכנית המוצעת אינה עושה זאת. לטענתם, התכנית אינה מתמודדת עם המצוקה הקיימת בתחום הדיור, בעיקר בקרב זוגות צעירים ועם המחסור בפתרונות תעסוקה בתוך היישוב. התכנית אינה מאפשרת פיתוח ראוי כיוון שאינה מוסיפה מספיק קרקע בעלת ישימות לפיתוח עתידי. מעט הקרקעות בבעלות מדינה שנכללו בתכנית אינן ישימות אף הן.

על פי התכנית החדשה, האופק התעסוקתי המרכזי של היישוב יהיה בשימור המצב הקיים בו הרחוב הראשי משמש מוקד מסחר ותיירות, ובנוסף עידוד הקמת חדרי אירוח בשטחים פרטיים. אולם, ספק אם התושבים הסובלים ממצוקת דיור שהולכת ומחריפה יבחרו להקים חדרי אירוח ולא חדרי מגורים. במקום זאת, התושבים דורשים כי יוקם אזור תעסוקה בתחום היישוב או סמוך לו, דבר שיפתח הזדמנויות עבור יזמים מקומיים להקמת עסקים שלא בהכרח על בסיס תיירות וגם יניב מקורות הכנסה לרשות המקומית.

עוד טוענים התושבים כי עוד נושא בתכנית המוצעת אשר אינו תואם את אופי המקום הינו הפיתוח של "טיילות" במקומות שאינם מתאימים לכך. מקובל כי רחובות הכפר הם שטח ציבורי ולכל אחד הזכות לטייל לאורכם. מצד שני, לא ייתכן מצב לפיו חצרות פרטיות (בעיקר בגלעין הכפר) הופכות למעבר חופשי עבור הציבור הרחב תוך פגיעה גסה בפרטיותם של התושבים, גם כאשר חלק מאותן חצרות משמשות את התושבים למעבר מבית לבית. ראיד איברהים, חבר המועצה המקומית אבו גוש, מסר "תושבי אבו גוש לא דורשים הרבה, אלא את המובן מאליו. המבקרים והתיירים המגיעים לאבו גוש לא מודעים למצוקת הדיור הקשה בכפר. תכנון הכפר חייב לקחת בחשבון את הזוגות הצעירים המתקשים להשיג קורת גג, לדאוג ליצירת פתרונות דיור ופרנסה לעשורים הקרובים ולא לטווח הקצר." סזאר יהודקין מעמותת "במקום "הוסיף "אם התכנית תאושר במתכונתה הנוכחית המחסור בעתודות הקרקע של אבו גוש רק יחמיר. התכנית כמעט ואינה מוסיפה עתודות קרקע לפיתוח מקומי מעבר למצב הקיים. כדי להבטיח פתרון למחסור בעתודות הקרקע של אבו גוש, יש לצרף לתחומי הפיתוח של הכפר לא רק קרקעות בבעלות תושבים, אלא גם קרקעות בבעלות מדינה."