דיון מקדמי של פלסטיני התובע את מדינת ישראל יתקיים ביום רביעי הקרוב, 23 בנובמבר, בשעה 11:00, בפני השופט אברהם רובין, סגן הנשיא בית המשפט השלום בירושלים. מדובר במקרה חמור ביותר בשרשרת של אירועי תקיפה, חבלה ברכוש ואלימות מצד מתנחלים בעוד שהחיילים עומדים מנגד.
מחסום חווארה (צילום: ויקידפדיה)
עאיד עמאר ובנו הגיעו ברכבם לכיכר במחסום חווארה, בתחילת אוקטובר 2015, כדי לחזור לביתם. מחסום חווארה מרושת במצלמות, תאורה ובעמדות חיילים, וגם נמצא סמוך מאוד לחטיבה המרחבית שומרון, הבסיס הגדול באזור. החיילים סגרו את המחסום ונוצר פקק של הרכבים הפלסטינים. בשל עומס הרכבים, עמאר לא היה יכול לסובב את רכבם לאחור ולעזוב את המקום.
קבוצה של עשרות מתנחלים הגיעה לכיכר והחלה לזרוק אבנים על הרכבים הפלסטינים שהיו תקועים בפקק. לאחר שאבן אחת פגעה בראשו של הבן, עמאר העביר אותו לרכב שעמד קדימה יותר, ממש במחסום הסגור, וביקש מהנהג שייקח אותו לביתם כאשר המחסום ייפתח. כאשר עמאר חזר לרכבם בכיכר, מתנחל זרק לתוך הרכב אבן גדולה, שבנס פגעה רק במושב ליד הנהג. לאחר מכן מתנחל הגיע עם סכין גדולה וניסה לפגוע במיכל הדלק כדי להביא לשריפת הרכב כאשר עמאר בתוכו. הוא נבהל וברח מהרכב, עבר את המחסום ברגל, וחיכה שהעניינים יירגעו כדי שהוא יוכל לחזור לקחת אותו. כאשר המחסום נפתח ועמאר חזר לכיכר, הוא מצא שרכבו נעלם. התברר המתנחלים ניצלו את ההזדמנות, לקחו את הרכב והציתו אותו בצד המחסום, בעלייה להתנחלות הר ברכה. זהו כביש המשמש מתנחלים בלבד כדי להגיע להתנחלות ולמאחז בהר ברכה.
מתחילת אלימות המתנחלים, חיילי צה"ל עמדו הן במחסום והן בכיכר עצמה. למרות זאת החיילים לא ניסו לעצור את המתנחלים או למנוע את המשך אלימותם. החיילים לא רק שעמדו מנגד, אלא גם שמו את הפלסטינים בתוך מלכודת – הרכבים היו תקועים בפקק לפני המחסום. ככל שהחיילים חששו בעצמם מהמתנחלים, מן הראוי היה כי יפתחו את המחסום ויתנו לפלסטינים להיכנס לתוך שכם, כדי למנוע פגיעות בגוף וברכוש. למרות שהחיילים עמדו מנגד, ולמרות שבדרך פלא הצילומים מהמצלמות במחסום נמחקו כשבועיים לאחר האירוע, המדינה מאשימה את דווקא את בקרבן באחריות לנזק: "הוא שכח את המפתח" כאשר ברח מהרכב, מתי שניסו לשרוף אותו בעודו בתוכו, וכך המתנחלים היו יכולים להזיז אותו לצד המחסום ולהציתו. עאיד עמאר ובנו תבעו את המדינה לפיצוי על נזקיהם, בשל אחריות החיילים שעמדו מנגד.
