בחורף שאחרי הלחימה הקטלנית וההרסנית, של קיץ 2014 ברצועת עזה, אנשי עמותת גישה כינסו נציגים בכירים מחמישה ענפים יצרניים ברצועת עזה. ישראל הודיעה זמן קצר קודם לכן שלראשונה לאחר שהטילה סגר מלא וממושך על רצועת עזה, בקיץ 2007, תאפשר שיווק של תוצרת הרצועה  בגדה המערבית ובהמשך, גם בישראל. \, במשרות, בידע מקצועי, את התוצאה סיכמו בגישה במסמך תוצרת עזה.

לדבי גישה, באותה תקופה נראה היה שמדינות העולם התגייסו לסייע לכלכלת עזה להתאושש. בכירי הממסד המדיני והביטחוני בישראל צידדו במגמה הזאת. לאחר שבע שנות סגר, נפתח השער במעבר כרם שלום גם לתנועה יוצאת, לא רק לטפטוף שיעדו חו"ל, וסחורה מתוצרת עזה החלה יוצאת ליעדים קרובים. את האופטימיות ששררה אז ליוותה הבנה ברורה מצד המרואיינים שסקרנו, שתוכניות הפיתוח שלהם תלויות במידה רבה ביכולת להגיע פיזית לשווקים בגדה ובישראל.

"שנתיים חלפו במהלכן בחנו ודיווחנו על החלטות ישראליות שונות, שקצבו את השיווק, הגבילו את סוג הסחורה ואת הימים שבהם מותר לשווקה. 2016 התנהלה תחת עננת תיוגי  'מניעה ביטחונית' על רבים מבין המעטים בעזה שבכלל מורשים לצאת מתחומי הרצועה בעזה, כולל, ואולי בעיקר, על סוחרים ואנשי עסקים. מי שמסומן כסכנה ביטחונית נשללת ממנו הזכות לנוע, עסקיו בסכנה והמשרות התלויות בו מתערערות. המצב בשלהי 2016 הוא כזה: אחוזי האבטלה בעזה בעלייה, מצב התשתיות מידרדר והכלכלה בכללותה אינה נוסקת כלל", נמסר בדו"ח.

לעיון בדו"ח המלא (קיימות גם גרסאות בערבית ובאנגלית):

http://features.gisha.org/made-in-gaza2016-he