עשרות אלפי פלסטינים מהגדה עובדים בישראל בשלל ענפי תעסוקה, אלא ששליש ממשכורת העובדים מועברות ל"מאכערים" רק בעבור היתר העסקה לעבוד בישראל. משרד הפנים מכיר את התופעה, אבל לא פועל בכדי למגרה. כך נמסר מ"קו לעובד".

עובדים פלסטינים מנסים להיכנס לישראל דרך מחסום בית לחם (צילום ארכיון: אל אתיחאד)
"שילמתי כל חודש 1,350 שקל ולפעמים עבור שלושה חודשים בתשלום אחד 4,050 שקל. קיבלתי מהמעסיק תלושי שכר לשלוש תקופות רצופות. בפעם האחרונה שקיבלתי ממנו אישור, שילמתי על חודש אחד – אבל הוא הפסיק לי אותו. כך מנעו ממני כניסה לעבודה, זה נמשך עד שהסתיימו שלושת החודשים… נכנסנו דרך מעבר שער אפרים ועבדנו בצורה חופשית, אצל מעסיקים בענפים שונים. אני חושב שמאזור ג'נין ישנם לפחות כ-100 פועלים כמוני ."כך סיפר חסן סאדק אמין זיד, בן 49, נשוי ואב ל-5 ילדים המתגורר בישוב יעבד שבאזור ג'נין לנציגי "קו לעובד" כי הוא קנה את אישור העבודה בישראל. העובד עבד יחד עם שישה פועלים מיעבד, כולם קיבלו אישורי עבודה ועל שמה. את אישורי העבודה, אשר תוקפם למשך שלושה חודשים לעבודה בענף החקלאות, קיבלו דרך מתווך פלסטיני.
בפברואר 2014 העביר ארגון "קו לעובד" שאלון לכמאה עובדים פלסטינים המועסקים בחברות בתחומי ישראל אשר מטרתו לבחון מידע שהצטבר בארגון המעיד על עליה בשיעור העובדים המשלמים כספים למתווכים ומעסיקים בניגוד לחוק. כפי הנראה, מדובר בתופעה שהיקפה מוערך בכ-25% עד 30% מכלל העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל שבגבולות הקו הירוק. מן התשובות שהתקבלו עולה כי גובה התשלומים שמשלמים העובדים נע בין 1,350 ל-2,300 שקל לחודש, כך שבחישוב שנתי משלם כל עובד סכומים הנאמדים בין 16 אלף ל-28 אלף שקל. לצד התשלומים הגבוהים, דיווחו חלק מהעובדים על כך שלא עבדו כלל אצל אותו מעסיק שקיבל מהם תשלום, וששמו נרשם ברישיון העבודה שלהם, אלא הועסקו כ"קבלנים עצמאיים" במקומות אחרים. יצוין שבשבוע שעבר יו"ר סיעת חד"ש, סוהיל דיאב, הוצא מישיבת בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה( ובעקבות הוצאתו – יצאה כל סיעת חד״ש מישיבת בינ"ה. סיעת חד"ש העלתה הצעה לסדר היום בעניין אי תשלום שכר המינימום לעובדים החקלאיים הפלסטיניים בהתנחלויות ודרשה לחקור לעומק את ניצולם של העובדים הפלסטינים בישראל, על מנת לנקוט בצעדים מעשיים לשינוי המצב. יו"ר בינ"ה, שלמה אביטן, הודיע כי הוא מסרב להעלות את הנושא על סדר יומה של ההסתדרות בהיותו נושא "פוליטי" ובלתי רלבנטי לפעילותה.
לקריאת נייר העמדה המלא: על כמה ולמה משלמים עובדים פלסטינים