ראשי המפלגה הקומוניסטית וחד"ש השתתפו היום (יום ד') במסע ההלוויה של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. מסוק ירדני, נשא את ארונו של המשורר הפלסטיני דרוויש שנפטר בסוף השבוע שעבר, נחת ברמאללה, ליד לשכתו של יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. מאוחר יותר, נקבר דרוויש ליד היכל התרבות ברמאללה. ארונו של המשורר נעטף בדגל הפלסטיני וכוסה בפרחים, והוא נלקח לאורך קהל של ממתינים ובהם יו"ר הרשות הפלסטינית ודיפלומטים זרים. בין מלוויו של דרוויש בדרכו האחרונה: שלושת חברי הכנסת של חד"ש: מוחמד ברכה, דב חנין וחנא סוויד; מזכ"ל מק"י, מוחמד נפאע; חברי הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי ועיסאם מח'ול; מזכ"ל חד"ש, עו"ד איימן עודה; חברי הוועד המרכזי של מק"י וחברי ברית הנוער הקומוניסטי, בנק"י.
דרוויש, שנתן בשירתו קול לכמיהתם של הפלסטינים לעצמאות, נפטר בשבוע שעבר ביוסטון שבטקסס בעקבות ניתוח בליבו. עם היוודע דבר מותו של המשורר בן ה-67 פקד אבל כבד את הרשות הפלסטינית ואת הציבור הערבי בישראל. רבים רואים בדרוויש את אחד מסמליו המובהקים של העם הפלסטיני. בעקבות מותו הכריז יו"ר הרשות על שלושה ימי אבל לזכרו של המשורר.
דרוויש נולד ב-1941 בכפר בירווה שבגליל. ב-1948, בהיותו בן 7, נאלצו הוא ובני משפחתו להימלט ללבנון לאחר שכפרו נהרס. דרוויש ובני משפחתו שבו לישראל בחשאי, והוא החל בפעילותו הספרותית ובפעילות פוליטית במסגרת בנק"י ולאחר מכן בשורות המפלגה הקומוניסטית הישראלית . שיריו הראשונים התפרסמו מעל גבי דפי "אל-איתחאד", ביטאונה של המפלגה הקומוניסטית. בין הזרים שהונחו ליד ארונו של המשורר, זרי מק"י ובנק"י.
בראשית שנות ה-70 עזב דרוויש את ישראל ועבר להתגורר במוסקבה ולאחר מכן במצרים, עד שלבסוף השתקע בלבנון, שגם אותה עזב ב-1982,
לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. בזמן זה הפך דרוויש לאחד המשוררים הפלסטינים הבולטים ביותר וכן לפעיל פוליטי בשורות אש"ף. ב-1996 שב להתגורר ברמאללה.
לדרוויש קריירה ספרותית ענפה. הוא פרסם כ-30 קבצי שירה ופרוזה, שתורגמו ל-35 שפות. חלק משיריו אף הולחנו והוא זכה בשורה ארוכה של פרסים יוקרתיים. המוטיב החוזר בשיריו של דרוויש הם הגעגועים למולדתו הפלסטינית. הוא גם הרבה לכתוב על חוויותיו כגולה, המשתוקק לחזור לכפר הולדתו ולמולדתו.
