הסופה והגשמים העזים שפקדו את ישראל לא מנעו מעשרות משתתפים, ביניהם מורים וסטודנטים להוראה, להשתתף באירוע ההשקה לתרגומו החדש של ספרו של פאולו פריירה "פדגוגיה של המדוכאים", שנערך (7.2) במועדון הגדה השמאלית בתל-אביב.
את אירוע ההשקה הנחה אדם אלי, והשתתפו בו ד"ר חגית גור זיו מאוניברסיטת תל-אביב, ממקימות המרכז לפדגוגיה ביקורתית במכללת סמינר הקיבוצים; ד"ר שרף חסאן ממכללת אורנים, העומד בראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי; וקלרה יונה – ממייסדות עמותת קדמה, מייסדת תיכון קדמה בירושלים ומנהלתו הראשונה.
כפי שכתב אלי בגיליון 5 של "זו הדרך" (1.2), חלפו יותר מארבעים שנה מאז תורגם לראשונה לעברית ספרו פורץ הדרך של המחנך והתיאורטיקן המרקסיסטי הברזילאי פאולו פריירה. ספר זה הוא מהמפורסמים והמשפיעים ביותר שנכתבו עד היום בתחום הפדגוגיה. על כן, הוא נחטף ונעלם מהמדפים בישראל סמוך להוצאתו הראשונה בעברית. מאז, ניתן היה למצוא אותו רק בספריות, בחנויות יד שניה או כקובץ סרוק באיכות ירודה. לאחרונה פרסמה הוצאת פרדס את המהדורה העברית החדשה לספר בתרגומה של נעמי זוסמן.
משינוי בכיתה לשינוי החברה
הדיון באירוע ההשקה עסק ברובו בקשיי היישום של הפדגוגיה הביקורתית במערכת החינוך הישראלית. שלושת הדוברים, ממצדדי תיאוריית החינוך של פריירה, שיתפו את הקהל בניסיונם האישי והמחקרי. ד"ר גור זיו סיפרה באריכות על התוכנית שיזמה לחינוך לצדק חברתי ולתרבות של שלום, אותה ישמה במשך שנים במכללת סמינר הקיבוצים.
"טענו אז כי שאלת שינוי דפוסי הלמידה בכיתה מחייבת שינוי מערכתי, דהיינו שינוי של המבנה החברתי כולו. ברוח זו למדו במסגרת התוכנית יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, נשים וגברים וגם בעלי מוגבלויות. השינוי חל כבר בתנאי הקבלה שגיבשנו – קיבלנו לתוכנית מועמדים שלא עברו את המבחן הפסיכומטרי, שהוא מכשול משמעותי העומד בפני צעירים בדרכם לרכוש השכלה גבוהה". גור זיו סיכמה: "ההסללה לא מתחילה בשערי האוניברסיטה, אלא כבר בגן הילדים. נאלצנו לסגור את התוכנית כעבור שמונה שנים, ולכן לא הצלחנו לחולל את השינוי המבני בו רצינו".
החינוך לדמוקרטיה בנסיגה
"קראתי בספרו של פריירה לראשונה לפני שנים רבות והוא היכה בי בחוזקה", סיפר ד"ר חסאן. "הוא נכתב בעידן שונה – זה של המהפכה בקובה ופועלו המהפכני של 'צ'ה' גווארה. הטקסט היה שונה מאוד מהספרות הפדגוגית הסובייטית שהיינו רגילים לעיין בה. בספרים שהגיעו מברית המועצות לא זיהינו כל מאמץ לחדש או להתעדכן. פריירה, לעומת זאת, דיבר אל האנשים בגובה העיניים וחולל בנו שינוי תודעתי עמוק: הבנו את יחסי הכוח בחברה ואת מהות ההגמוניה הקפיטליסטית. הוא ממשיך להיות רלוונטי מאז פורסם לראשונה בסוף שנות ה-60 ועד לימינו".
חסאן עמד על הניסיונות לארגן את אנשי החינוך הביקורתיים, ותיאר את הגלגולים השונים של התארגנויות אלה: "לצערי הן לא שרדו. המחלקה לחינוך באגודה לזכויות האזרח מבצעת עבודה מצוינת בשיתוף עובדי הוראה בשאלות הנוגעות לדמוקרטיה, לצדק חברתי ולהגנה על הסביבה. זאת במרחב בו החינוך לדמוקרטיה הולך ונמוג".
הפדגוגיה הביקורתית הנחתה את קלרה יונה במהלך דרכה המקצועית הארוכה בתחום ההוראה. "את פריירה פגשתי בגיל מאוחר, אך הוא העניק לי את המילים להן הזדקקתי לביטוי תחושותיי", העידה. יונה סיפרה על המאבק להקמת בית הספר קדמה הפועל בשכונת הקטמונים בירושלים. עם הקמתו ב-1994, ניהל בית הספר מאבק שהתמשך להכרה בו: "ניסינו להעניק לילדי השכונה המוחלשים חינוך איכותי, תוך שיתוף פעולה בין מורים, הורים ותלמידים".
מנחה הערב אדם אלי הציע בסיכום להקים אגודה מקומית על שם פאולו פריירה. זאת, על מנת לכנס יחד את החוקרים, המורים, המרצים והסטודנטים הדוגלים בעקרונות הפדגוגיה הביקורתית בישראל.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/118868/
