התנכלותה של הנהלת רשת אורט למורה לאזרחות ופילוסופיה אדם ורטה, נעוצה, בין היתר, בכך שוורטה העז לדון במהלך אחד משיעוריו בסיסמא "צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם". כמובן שלא נכחתי באותו שיעור, ועל ניתוחו של ורטה למדתי רק מהבזקים קצרים שפורסמו בעיתונות, אולם אני מעריך מאוד את נכונותו לדון בבעייתיות של הסיסמא הזו. להלן הניסיון שלי להידרש לאותה השאלה, ניסיון אותו אני מקדיש לאדם ורטה.
לפי דיווחי העיתונות, ורטה פתח את הדיון בשאלה, האם המוסריות של צה"ל נובעת ממהותו (בתור הצבא של מדינת ישראל) באופן שאינו תלוי בכלל במעשיו. אני שולל, כמובן, את העמדה הזו, וסבור שמוסריות של אדם, של קבוצה חברתית או של מוסד חברת, היא פועל יוצא של פעילותו.
מיותר לציין, כי אלה המשמיעים את הסיסמה בדבר מוסריותו של צה"ל, משתמשים בה על מנת למנוע דיון אמיתי באופי המוסרי (וליתר דיוק, האי–מוסרי) של חלק מפעולות הצבא. אנשים אלו אינם טועים בהבנת האופי הפילוסופי של טענות מוסריות, אלא הם מנסים להשתמש בטעות הפילוסופית הזו, על מנת למנוע דיון אמיתי.
דיון ב-"מוסריות של פעולות צה"ל" יכול להתחיל בקביעה שפעילות של כל צבא כרוכה בביצוע מעשים שמוסריותם מפוקפקת. בפועל, כל הצבאות הידועים לנו בהיסטוריה האנושית ביצעו מעשים בלתי מוסריים בעליל. ככל שהצבאות היו מעורבים יותר בלחימה ובמישטור של אוכלוסייה זרה, הם ביצעו יותר מעשים בלתי מוסריים, ואף פשעים של ממש. אין בכך, בהכרח, כדי להטיל דופי במוסריות של אלו אשר שירתו או משרתים בצבאות אלו. הגורם לאי–מוסריות אינו אופיים של האנשים, אלא אופי הסיטואציה. בפרט, צבאות אשר נקלעים למצב בו הם שולטים באוכלוסייה זרה, נגררים, מתוך האופי הדכאני של הסיטואציה הזו, למעשים בלתי–מוסריים.
הדרך היחידה להוריד את רמת האי–מוסריות של פעולות צה"ל, ואת ייסורי המצפון של האנשים היותר הגונים ורגישים–מוסרית המשרתים בו, היא לבטל את התפקיד של צה"ל כמוציא לפועל של שלטון הכיבוש על העם הפלסטיני. כמובן, שאין הכוונה להעביר את התפקיד הזה לגוף אחר. על מדינת ישראל לבטל את המצב הלא–מוסרי של כיבוש ושלטון על עם אחר.
עודד גולדרייך
