הפעיל המרוקאי לזכויות אדם, ההיסטוריון והעיתונאי מעטי מונג'יב (בצילום) נעצר בתחילת החודש בביתו שברבאט. מזה שנים הוא נרדף בידי שירותי הביטחון, מערכת המשפט והמשטרה. בטרם נעצר העניק ריאיון לעיתון הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה" ולאתר החדשות "מדיהפרט". מונג'יב נמנה עם הקולות הביקורתיים בממלכתו של המלך מוחמד הרביעי והקים את אגודת העיתונאים החוקרים שהייתה במהרה למטרה של שירותי הביטחון. מונג'יב נעצר בעת שישב במסעדה יחד עם עמית עיתונאי. קדמה למעצר חקירת משטרה שנפתחה באוקטובר בגין "הלבנת הכספים" ו"קבלת דבר במרמה".
מונג'יב כבר נשפט ב-2015, יחד עם שישה עיתונאים נוספים, בגלל "פגיעה בביטחון הפנים של המדינה", אך טרם ניתן פסק דינו. "אני זכאי", הוא הכריז בשיחה עם העיתונאיות הצרפתיות בעת ששקל לפתוח שוב בשביתת רעב. לדבריו מי שמנהל את ענייניה הפוליטיים של מרוקו, ואף את העיתונות, הם שירותי הביטחון של המלך. להלן הריאיון.
הייתכן שמשפט בגין "פגיעה בביטחון המדינה" של חברי אגודת העיתונאים החוקרים נמשך כבר כחמש שנים?
התייצבתי ב-1 באוקטובר האחרון לישיבה נוספת של בית המשפט. התביעה נגדנו מתנהלת בעצלתיים – ארבע ישיבות מדי שנה, ואנו עוד רחוקים מהסוף. אין כאן טעות, זו מדיניות והמטרה היא ברורה: להציב חרב דמוקלס מעל ראשיהם של הנאשמים. רוצים למנוע מאיתנו להמשיך בפעילותנו. כל עוד המשפט האין–סופי הזה נמשך הם מצפים שנשב בצד ונשתוק פן יבולע לנו. הרי ברור לכל שאין ממש בהאשמות שמטרתן להפחיד את כל מי שמתנגד למשטר. למזלנו, פעילים מקומיים וארגוני זכויות אדם בחו"ל עוקבים אחרי הדיונים והביעו תמיכה פעילה בנו. ללא תמיכתם מזמן היינו מוחזקים בכלא פרק זמן ממושך.
מדוע התארגנות של עיתונאים היא כה מסוכנת?
הסיבה היא מאוד פשוטה: תחקירים עיתונאיים הם מעין קו אדום שאין לעבור. מאז 2008 אנו מבקשים לרשום כחוק את האגודה. אבל השלטונות לא מאפשרים זאת. פקידים בכירים הסבירו לנו ש"חקירות" הן של המשטרה ושאזרחים לא יכולים לעסוק בזה. ככלל, העיתונות החוקרת נתפסת כאיום על המשטר ועל הסדר הקיים. אתן דוגמא: אחד העיתונאים החבר באגודה בדק את עסקי הזהב של משפחת המלוכה. ברגע שהחל בעבודתו, קיבל שיחת טלפון מקצין משטרה ששאל אותו האם זה אני שהדרכתי אותו. אלה שטויות, הרי מדובר בקולקטיב של עיתונאים שרובם עצמאים ובעלי דעות פוליטיות מגוונות.
השלטון האשים בעבר את הקולות הביקורתיים ב"פגיעה בביטחון המדינה", אבל נדמה שעכשיו ההאשמות קשורות יותר בעבירות על החוק הפלילי. מדוע?
לא, כך היה גם בעת שלטונו של המלך חסן השני. אבל נכון שבשלוש השנים האחרונות מוגשות תביעות פליליות רבות יותר נגד עיתונאים ועורכי עיתונים. השלטון הבין בדרך הקשה שכאשר עיתונאי מואשם בעבירות פוליטיות כגון "פגיעה בביטחון הפנים" הדבר מעלה את יוקרתו בעיני רבים הסבורים שהוא עושה את עבודתו נאמנה. אבל כאשר האישום הוא פלילי, תמיד קיים הספק האם אכן היו אלה צעדים שלטוניים.
איך בדיוק עובדים שירותי הביטחון?
לשירותי הביטחון הכל–יכולים במרוקו כמה מחלקות. אחת עוקבת אחר המפלגות הפוליטיות – גם אחר המפלגות התומכות בשלטון. אחרות עוקבות אחר האיגודים המקצועיים והתנועות החברתיות, חברי הפרלמנט, עולם העסקים ועוד. כל המגזרים בחברה המרוקאית פועלים תחת עינם הפקוחה של שירותי הביטחון. ישנה גם מחלקה מיוחדת העוסקת בדיס–אינפורמציה, שתפקידה לספק חומרים לאמצעי התקשורת לצורך עיצוב דעת הקהל. למחלקה זו משאבים לא מוגבלים בכספים ובכוח אדם. זו המחלקה העוקבת אחריי בכל מקום: באוניברסיטה, ברחוב, אצל ההורים שלי ובקרב משפחתי. היא מתעניינת במיוחד במגעים שלי עם העיתונות במרוקו ופועלת אף בעת נסיעות בחו"ל.
