בעשור האחרון התרחשו שתי רעידות אדמה גדולות במרכז איטליה – ב-2009 וב-2016. אך הערים והעיירות באזור לא התרוקנו מתושביהן ואלה ממשיכים בשגרת חייהם.
משברים כלכליים הם מעין רעידות אדמה במשק. אך בהבדל מרעשים בטבע שיודעים שיתרחשו אך אין אפשרות לחזותם את התפרצותם מראש, ההיגיון המוליד בקפיטליזם משברים כלכליים מחזוריים ידוע ומוכר. ובכל זאת, הציבור מתפתה שוב ושוב להיסחף בתקופת גאות כלכלית, וגם ההנהגה (הממשלה, בנק ישראל) משלה עצמה שיש בידיה כלים להבטיח שהגאות תימשך.
שתי דוגמאות מהימים האחרונים ממחישות מציאות זו: האחת, הכרזתו של שר האוצר משה כחלון, בדבר תכנית לבניית 15 אלף דירות במסגרת "מחיר למשתכן", וההרשמה תוך יומיים של 22 אלף זכאים לרכישתן; והשנייה, הכרזתו של ראש הממשלה נתניהו, כי יושקעו 30 מיליארד שקל בתשתיות.
חובות מול שכר
העלייה התלולה במחירי הדירות – 74% בעשור האחרון, דוחפת רבבות זוגות צעירים להירשם לתכנית "מחיר למשתכן", המציעה הנחה במחירי הדירות. אלא שכמעט כולם יממנו את הרכישה ברובה בהלוואה מהבנק. החוב התופח של המשכנתאות הוא שני-שלישים מכלל החוב של משקי הבית.
בסוף 2016 הגיע החוב של משקי הבית ל-504 מיליארד שקלים – גידול של 20% לעומת החוב בסוף 2013. אך באותן שלוש שנים גדל השכר הממוצע לחודש רק ב-6%. לפער בין הגידול המהיר בחוב לבין הגידול הצנוע בשכר יש משמעות ברורה: העובדים שוקעים בחובות, אותם יתקשו לפרוע יותר ויותר בשכרם המפגר במרוץ מול החוב.
הפער בין הגידול בחובות לגידול בשכר ממחיש הבט אחד של העמקת הסתירות במשק הקפיטליסטי, שתוצאתה הבלתי נמנעת היא הדרדרות למשבר כלכלי.
בין שיא למשבר
הקביעה בדבר אי-נמנעות המשבר הכלכלי אין משמעה, שניתן לחזות בדיוק את מועד פריצתו ואת עוצמתו. המועד והעוצמה מושפעים מגורמים שונים, כלכליים ופוליטיים.
ההערכה לגבי האפשרות הקרבה של משבר כלכלי נשענת גם על בחינת ההתפתחות המחזורית. מאז החלה המאה ה-21, חווה המשק הישראלי שני משברים: האחד פרץ ב-2001 ונמשך עד 2003, והשני פרץ ב-2008 ונמשך שנתיים. ואכן מרווח של 10-7 שנים בין משבר למשבר מאפיין את הקפיטליזם המפותח.
בשבוע שעבר פורסמו נתונים רשמיים לגבי הרבעון הראשון של 2017, הכוללים סימנים ברורים של משבר. התוצר המקומי הגולמי גדל (בחישוב שנתי) ב-1.2% בלבד – פחות מהגידול באוכלוסייה. במגזר העסקי לא נרשם כלל גידול, ואילו ההשקעה בנכסים ירדה ב-3.4% וייבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-5.5%.
סימנים אלה מקבלים חיזוק מכיוון שנראה ממבט ראשון לא שייך לעניין: גל של מימוש רווחים. במסגרת גל זה, חברות השקעה וחברות גדולות אחרות מוכרות מניות בהיקפים גדולים. גל של מימוש רווחים מעיד בדרך כלל, שהחברות הגדולות, החשות טוב יותר מהאזרחים את הדופק הכלכלי, מעריכות כי שוק המניות נמצא כרגע בשיא, ולכן כדאי להן למכור מניות לפני שמחיריהן יירדו, כלומר לפני שיפרוץ משבר נוסח 2007/8.
העיתונות הכלכלית בעולם עוסקת בחודשים האחרונים באינטנסיביות בצפי של משבר כלכלי קרוב. כלכלנים לא מעטים מעריכים כי המשבר של 2017 בעצם כבר החל בארצות ההון המרכזיות.
המצב של משבר או טרום משבר מסביר גם את המעורבות הגדלה של הממשלה בשוק הדיור, גם את הדאגה הגוברת שמבטאת נגידת בנק ישראל לגבי יציבות הבנקים וגם את החלטתה להותיר את שער הריבית הבסיסית ברמה של כמעט אפס.
התמודדות הממסד הכלכלי-פוליטי בארצות ההון עם סימני המשבר כוללת גם את ההחמרה המכוונת של העימותים הפוליטיים-צבאיים הגלובליים והאזוריים, לרבות העיסוק הנמרץ של הממסד הפוליטי והצבאי הישראלי במלחמות עתידיות בעזה ובלבנון.
תמר גוז'נסקי
