מליאת הכנסת אישרה אחרי חצות (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק–יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) המכונה חוק ההדחה, ברוב של 62 תומכים מול 47 מתנגדים. למרות שחברי האופוזיציה הגישו מאות הסתייגויות והיו אמורים להציג אותן במשך שמונה שעות, כבר בתחילת הדיון החליטו כל סיעות האופוזיציה לנצל את חסרונם של חברי הקואליציה, להסיר בבת אחת את כל ההסתייגויות וביקשו לקיים הצבעה מיידית.

ביבי המלך (אילוסטרציה: המקום הכי חם בגיהינום)

הם טענו כי על פי סעיף 90 בתקנון יש לעבור להצבעה ולא לאפשר ליו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לסכם את הדיון, מכיוון שלא נומקו הסתייגויות. ח"כ סלומינסקי ביקש לעלות לדוכן ולהגיב על הטענות כלפיו, אך עמד דקות ארוכות על הדוכן ולא הצליח לדבר בעקבות מחאות קולניות ובלתי פוסקות מקרב ספסלי האופוזיציה. ח"כ אילן גליאון (מרצ) הוצא מהאולם לאחר שנקרא לסדר שלוש פעמים. לאחר מיכן עלה לדוכן השר זאב אלקין (הליכוד) ומשך זמן בכך שחזר על אותו משפט שוב ושוב עד להגעת חברי הקואליציה.

מרכזת האופוזיציה ח"כ מירב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה לפני ההצבעה: "אנחנו דאגנו לאורך כל המושב לדאוג לקיזוז עם ציפי חוטובלי שנמצאת בחופשת לידה והפלא ופלא את מי אני רואה כאן? את חברת הכנסת ציפי חוטובלי". יצוין שבמהלך הצגת הצעת החוק התעוררה מחאה רבה בקרב חברי האופוזיציה שטענו כי מדובר בחוק גזעני נגד האוכלוסייה הערבית.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הכנסת תהיה רשאית ברוב של 90 מחבריה, להפסיק את חברתו של חבר הכנסת אם קבעה שלאחר היבחרותו לכנסת הנוכחית פעל כאמור בסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק יסוד: הכנסת. מוצע לקבוע, כי ההליך להשעיית חבר הכנסת, יוכל להיפתח רק בעקבות בקשה של 70 חברי כנסת, שמתוכם לפחות 10 חברי כנסת בסיעות שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה ולאחר הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה. עוד מוצע לקבוע כי הפסקת חברותו של חבר הכנסת תיכנס לתוקפה 14 יום מיום החלטת הכנסת וכן לקבוע כי על החלטת הכנסת כאמור, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט העליון. בנוסף מוצע לקבוע כי האמור בסעיף לא יחול בתקופת בחירות לכנסת, כפי שתיקבע בחוק.

החוק מעורר התנגדות קשה במיוחד בקרב חברי הרשימה המשותפת, שם מזהירים כי החוק הוא "נקודת שפל חדשה לדמוקרטיה הישראלית". יו"ר הסיעה, ח"כ איימן עודה (חד"ש), האשים את ראש הממשלה בקידום החוק ואמר כי לנתניהו "יש מטרה ברורה, שהחוק הזה הוא רק עוד שלב במימושה. נתניהו לא רוצה שערבים יצביעו, הוא לא רוצה שנהיה כוח פוליטי לגיטימי, נתניהו רוצה פוליטיקה ליהודים בלבד. לכן הוא מסית באופן שיטתי נגד הציבור הערבי ונגד נבחרי הציבור שלו".

ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), אמר בעקבות קבלת החוק: "החוק יהפוך אותנו, נבחרי המיעוט הערבי, ל'חברי כנסת על–תנאי'. מעל ראשנו תרחף מהיום והלאה חרב ההדחה מצד עמיתנו לכנסת המתנגדים לנו פוליטית, ואנחנו נתקשה לבצע בחופשיות את המשימה אליה נשלחנו על ידי ציבור הבוחרים שלנו. זוהי חקיקת אפרטהייד, שסוללת את הדרך לטרנספר פוליטי של נבחרי הציבור הערבי. הערב הזה ייזכר לדיראון עולם כאחד מרגעי השפל הנוראים של הכנסת, ושל הפוליטיקה הישראלית". גם ח"כ דב חנין (חד"ש –הרשימה המשותפת) תקף את חוק ההדחה ואמר כי "הוא ביטוי של עריצות הרוב. ועריצות הרוב לא מסתדרת עם דמוקרטיה. החוק הזה מכוון באופן ישיר נגד נבחרי הציבור הערבי שנבחרו כדי להשמיע את עמדותיהם. החוק הזה הוא דף שחור בספר החוקים של ישראל המשקף מדיניות ומהלכים אנטי דמוקרטים של ממשלה אנטי דמוקרטית שתמשיך ותיפגע בעוד ועוד קבוצות".

יצוין שח"כ ג'בארין שיגר בשבוע האחרון מכתבים לשגרירים הזרים המוצבים בישראל בניסיון להזהיר מהחקיקה והשלכותיה על הייצוג הפוליטי של ערביי ישראל. "החוק יגרום לנבחרי ציבור לעזוב את תפקידם – לא בגלל שהפרו איזשהו חוק – אלא בגלל שהאג'נדה הפוליטית שלהם אינה מקובלת", כתב ג'בארין. "אם ההצעה תעבור, היא תהפוך את זכות ההיבחרות לתלוית התנהגות טובה. איום ההדחה ישמש כטקטיקת השתקה ויפגע ביכולתם של חברי כנסת למלא את המנדט שקיבלו מבוחריהם".