הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה ביום רביעי האחרון דיון בהשתתפות נשים שורדות ניסיון רצח. בדיון הוצגו מחקרים אודות נשים ששרדו ניסיון רצח, עדויות של נשים וכן נידונו הקשיים הרבים עמם הן מתמודדות לאחר המקרה בהיעדר מענה מתאים מרשויות המדינה. בפתח הדיון הזכירה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת נתונים מתוך דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיהם "בעשור האחרון נפתחו בישראל 238 תיקים בגין ניסיון רצח. בכמעט שליש מהמקרים החשוד הוא בן משפחה של הקורבן, ב- 62% מדובר בבן זוג בהווה או בעבר. 70% מהתיקים טרם פוענחו ומאחורי הנתון הזה עומדות נשים שעדיין חיות בפחד, כשמי שניסה לרצוח אותן מסתובב חופשי, אולי קרוב מאוד, וממשיך להוות סכנה לחייהן".

הבעיות המרכזיות שעלו בדיון הן הקושי בהגדרה של עבירה כניסיון רצח בשל היעדר דיווח או קטלוג כעבירות אלימות אחרות וכן היעדר היכולת להגן על נשים ששרדו ניסיון רצח מפני התוקף לאחר שחרורו. במקרים בהם התוקף סיים לרצות את העונש שהוטל עליו במלואו, אין כיום לרשויות המדינה כלים המאפשרים להטיל עליו מגבלות, גם אם הוגדר ברמת מסוכנות גבוהה.

יו"ר מרכז תמורה, פרופ' יפעת ביטון, המייצגת נשים ששרדו ניסיון רצח בתביעות נזיקין במטרה לסייע בשיקומן סיפרה: "באחת התביעות הראשונות שהגשנו היה מדובר באישה שסירבה לדייט עם אדם ועל כן הוא ניסה לרצוח אותה. 11 תלונות שלה למשטרה לא טופלו כראוי ובסוף הוא פצע אותה קשה ורצח את אחותה. כעת אחרי 20 שנה הוא השתחרר ואיש לא עדכן אותה. חוות דעת של השב"ס שניתנה חודש לפני השחרור אמרה שהוא מסוכן לציבור ולה, אבל כשניסינו לפעול להפעלת הגנות עליה התברר שוב שאין שום מסגרת מאורגנת של המשטרה או של השב"ס למתן הגנה כזאת והתשובה שקיבלנו היא שהוא "שילם את חובו לחברה". אותה אישה היום נשואה עם ילדים. היא מתגוררת באותו מקום ונאלצת לחיות בפחד מתמיד. הפתרון שמציעות לה הרשויות זה לעבור למקלט נשים או לעזוב את הארץ".

פ', אם לשלושה ילדים ששרדה ניסיון רצח על ידי בעלה לשעבר לפני כעשור סיפרה: "חייתי עם אדם שרצה לשלוט בי ובמה שאני. הוא ניצל את עבודתו כשוטר ולקח את החוק לידיים. חוויתי איומים, הקנטות, אלימות והשפלות. התלוננתי פעמיים למח"ש שסגרו את התיק ללא ידיעתי. בשלב מסוים נכנעתי לגזר הדין. הבנתי שכמו שהוא אומר, אף אחד לא יאמין לי. שאני צריכה להתמודד לבד, שזה אני ובורא עולם. לאחר מקרה של רצח אישה ברחובות בו האישה נזרקה מהחלון ונפלה על הגדר אמרתי לו "כשאתה הורג אותי, תעשה לפחות שלא אסבול". בהתייחס למקרה הוסיפה פרופ' ביטון כי "מח"ש אמנם סגרו את התיק כנגד אותו שוטר אבל לקחו לו את הנשק. ביום שמישהו פספס את זה בתחנה החדשה אליה הגיע, הוא קיבל נשק, נסע ישירות לבית וירה בה ובעצמו". פ' שרדה את הפציעה הקשה והתעקשה להמשיך בחייה. גם התוקף שרד. כשביקשה להגיש נגדו תביעת נזיקין בעזרת מרכז תמורה נמסר לה שהתוקף אינו בהכרה, אולם מבירור שערך המרכז הסתבר כי הוא שוקם, מסתובב חופשי ועד היום לא הועמד לדין, בטענה שאינו כשיר לכך.

ליאת, אישה נוספת שחוותה ניסיון רצח בשנת 2012 סיפרה: "נדקרתי 18 פעמים, לאחר מכן הוא  חטף לי את הילד ודרס אותי לעיניו. עד היום אני ללא שום שיקום. ההורים שלו נלחמים בי בבית משפט לענייני משפחה ומנסים לקחת לי את הילד, אני לא מאמינה שזה קורה לי".

רמ"ד נפגעי עבירה במשטרה, סנ"צ איילת אורנשטיין, התייחסה לדרישה להטיל מגבלות על אסירים משוחררים המהווים סכנה ואמרה: "המשטרה יכולה לסייע בכלים שבאמצעותה שזה סיורי ניידות, תעדוף במוקד ועוד. אני מסכימה שזה לא תמיד מתאים ומספק במקרים האלה. מתקיים אצלנו דיון בשיתוף משרד הרווחה על כל אישה שמאוימת אבל למשטרה אין מסגרות מוגנות מאורגנות לנשים כמו לרווחה. הוועדה הבין משרדית לטיפול בנושא תופעת האלימות במשפחה דנה בסוגיה הזו ואחד הפתרונות שעלו זה פתיחה של מרכזי חירום מיידים לנשים. מעבר לזה יש ניסיון לפתח כלים טכנולוגיים שיטייבו את הטיפול, בין היתר האיזוק האלקטרוני שנמצא בימים אלה בבחינה, כשאחת האוכלוסיות שנבחנת משפטית בהקשר הזה הם אסירים ששוחררו ואובחנו ברמת מסוכנות גבוהה".

עו"ד ליזו וולפוס, מפרקליטות המדינה, הסבירה "אנחנו עושים מאמצים רבים להגיש כתבי אישום מתאימים נוכח הראיות הקיימות בתיק. כל הנושא של עבירות המתה עומדת בימים אלה בפני שינוי חקיקה ובנוגע לעבירות ניסיון רצח ההצעה מבקשת להעלות את עונש המקסימום ל-30 שנה ולא 20 כפי שמוגדר היום, כדי להבהיר לביהמ"ש שזה מעשה עם השלכות קשות ושהגישה היא שהעונש צריך להיות תואם לעונש על העבירה עצמה. באשר לפיקוח על עברייני אלימות לאחר השחרור- הנושא נבחן, אך עולים קשיים, בין היתר מאחר ובניגוד למקרה של עבירות מין, בעבירות אלימות לא ניתן כרגע להוכיח חזרתיות של דפוסים מסוימים ותכנון מראש באופן שמאפשר הטלת פיקוח אפקטיבי".

בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ואמרה "לצערנו למי שנרצחה כבר אין איך לסייע אבל ממה שראינו כאן היום, כיום גם מי ששרדה נרצחת בכל יום מחדש ונאלצת להתמודד עם קשיים בלתי נסבלים. הנושא של אלימות נגד נשים על כל צורותיה נמצא בראש מעייניה של הוועדה ונמשיך לפעול מול המשרדים והשרים הרלוונטיים לפיתוח כלל המענים הדרושים כדי לאפשר לנשים לחיות בכבוד ובביטחון".