המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו, מגדולי משורריה של ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה, נפטר בסוף השבוע בעיר טולסה, ארה"ב – בה הוא לימד מדי שנה. יבגני אלכסנדרוביץ יבטושנקו היה בן 84 במותו, נולד בסיביר ב-1932 ובגיל צעיר עבר עם משפחתו למוסקבה. לאורך שנות פעילתו כתב מאות שירים שעסקו בחיי היום–יום בברה"מ ושילב בשיריו נושאים פוליטיים, היסטוריים וחברתיים ביחד עם שירת טבע ואהבה. החשובים שבשיריו עסקו במורשת קרבות הגבורה של מלחמת העולם השנייה נגד הנאצים וסיפורי הווטרנים ועל כן יבטושנקו נחשב למשורר החשוב ביותר של המלחמה.

יבגני יבטושנקו בעת הופעה במוסקבה (צילום ארכיון: נובוסטי)

ב-1961 פרסם יבטושנקו את אחד משיריו המפורסמים ביותר "באבי יאר" שתיאר טבח עשרות אלפי היהודים, תושבי קייב, על–ידי חיילי גרמניה הנאצית באביב 1941. בשיר מחה יבטושנקו על אדישות השלטונות הסובייטים להנצחת טבח יהודי קייב. בעת פרסום שירו התעוררה סערה גדולה בברה"מ. לאורך שנות פעילותו נודע יבטושנקו, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית, כמבקר חריף של ההנהגה. במקביל לכך נהג לתקוף את האנטישמיות הסמויה שהייתה קיימת במגזרים בחברה.

בין פעולותיו הפוליטיות המזוהות ביותר הייתה תמיכתו בסופר בוריס פסטרנק שהוחרם ע"י השלטונות עת זכה בפרס הנובל לספרות ב-1958, יציאתו בפומבי כנגד הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968 ("האביב של פראג") והתנגדותו הנחרצת לפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979.

למרות ביקורתו החריפה, יבטושנקו נהנה מחופש יצירה ושיריו והרצאותיו היו אהודים מאוד על הציבור הסובייטי. יבטושנקו אף יצא להקריא את שיריו במערב אירופה, ארה"ב, אמריקה הלטינית ואפריקה. עת פירוק בריה"מ, בתחילת שנות ה-90', החל יבטושנקו ללמד מדי שנה באוניברסיטת טולסה ומחלק את זמנו בין מוסקבה לטולסה. ב-2007 ביקר בישראל והשתתף בטקס הוקרה מיוחד לכבודו ביד ושם.

יבטושנקו פרסם יותר מ-150 ספרים, וב-1963 היה מועמד לפרס נובל לספרות. כמו כן, קיבל פרסים רבים בברה"מ. בין ספריו שפורסמו בעברית: "ראו בי קומוניסט!" (1962), "באבי–יאר, השיר והשר" (1964), "שירי שנים שונות" (1966), "כביש הנלהבים" (1967) ו"בדל עשב" (1988).