בית המשפט דחה אתמול (ראשון) עתירה שהגישו פרופ' יאיר אורון ועו"ד איתי מק כדי לחשוף מסמכים מהייצוא הביטחוני הישראלי ששימש לרצח העם ברואנדה. יצוין שנימוקי פסק הדין נותרו סודיים.

בית קברות בקרבת קיגלי בו כבורים כ-6,000 קרבנות רצח עם ברואנדה (צילום: וולרדוושיון)

פרופ' אורון ועו"ד מק ביקשו לחשוף את כל המסמכים הקשורים להחלטת מנכ"ל משרד הביטחון להקפיא את הייצוא הביטחוני לרואנדה שישה ימים לאחר תחילת רצח העם – שישה ימים בהם נרצחו 20 אלף איש רק בבירה קיגלי.

לא רק שמנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות ת"א הגיעה לדיון במקום הפרקליטה שטיפלה בעניין במשך כ-4 שנים, גם הממונה על חופש המידע במשרד הביטחון נמנעה מלהגיע מטעמיה. לדברי עו"ד מק "כאשר שאלתי את השופטת כיצד ניתן לבחון את טענת המדינה לפיה היא לא הסתירה מידע מהשופטים בהליכים הקודמים בעניין, אם הדיון התקיים אז בדלתיים סגורות ומי שדיברו לבד עם השופטים לא נמצאות, השופטת אמרה שזכותה של המדינה להביא לדיון את מי שהיא רוצה ולהפתעתנו הוסיפה כי אין לה דרך להשיג את הפרוטוקולים הסודיים הקודמים כדי לדעת מה נאמר שם, אפילו לא מאותו בית המשפט".

השופטת נזפה בעותרים בכעס על כך שתיארו בפירוט בעתירה את תהליך ההידרדרות ממלחמת אזרחים לרצח עם ברואנדה, אמרה ש"זה פגע בעתירה, לא מעניין אותה מה קרה ברואנדה וזה בכלל לא קשור לתיק". "כאשר עניתי שמה שקרה ברואנדה והמעורבות הישראלית בו זה לב האינטרס הציבורי בחשיפת המסמכים, השופטת אמרה כי היא לא מתכוונת לבדוק אינטרס ציבורי ומבחינתה אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, בכך הסיפור נגמר, אין צורך לבדוק שום דבר נוסף. טענתי כי בית המשפט העליון קבע בפסק הדין בערעור בעניין הייצוא הביטחוני בזמן המלחמה בבוסניה, כי בכל מקרה בית המשפט צריך לבדוק אם האינטרס הציבורי בגילוי המידע עוצמתי במידה העולה על החשש לפגיעה ביחסי החוץ והביטחון. בתגובה, השופטת אמרה כי היא השתתפה בדיוני הוועדה שהכינה את חוק חופש המידע ולדעתה היא לא צריכה לבדוק אינטרס ציבורי בעתירות כאלה", מסר עו"ד מק. כמו כן, השופטת סירבה לתת לפרופ' יאיר אורון לדבר.

כדי לבחון את החומר הסודי ולכתוב פרוטוקול במעמד צד אחד, השופטת הייתה צריכה להשיג מחשב מסווג וקלדנית מתאימה. מנהלת המחלקה המנהלית הציעה שהשופטת תכתוב בכתב יד את הפרוטוקול המסווג. השופטת ענתה שהיא לא מעוניינת לכתוב בכתב יד כי כבר אבד לה פרוטוקול מסווג אחד בעבר. לאחר מכן, מנהלת המחלקה המנהלית הציעה להקליד עבור השופטת את הפרוטוקול, עו"ד מק העיר למנהלת המחלקה המנהלית "שאם כך את גם יכולה לעזור בכתיבת פסק הדין". השופטת מצאה מחשב מסווג וקלדנית, ואמרה שלעותרים שהם יכולים ללכת הביתה והיא תישאר לבד עם נציגי המדינה.

הבוקר קיבלו העותרים את פסק הדין, שבאופן חריג ביותר בעתירות חופש מידע, כל נימוקיו סודיים. זאת למרות שבהליכים הקודמים על רואנדה, בבתי המשפט המחוזי והעליון, כן ניתן פסק דין מנומק וגלוי.

ביום חמישי הקרוב, בשעה 13:00, בבית המשפט המחוזי בת"א, בפני השופטת ארנה לוי, יתקיים דיון בעתירה אחרת הדורשת לחשוף את הסיוע הביטחוני של מדינת ישראל למשטר הצבאי הפרו–אמריקאי של הגנרל אוגוסטו פינושה בצ'ילה. בית המשפט הכיר בזכות העקרונית לקבל את המסמכים (לאחר סיווג בטחוני) במסגרת חוק חופש המידע, ודחה את הטיעון המגוחך של פרקליטות המדינה שאין לה משאבים וכח אדם על מנת לסווג עשרות אלפי מסמכים. מאז, ממשיכה הפרקליטות בניסיונות דחייה לסיווג והעברת מסמכים ולהמשך הדיון המשפטי וקיים חשש כבד שבינתיים הם משמידים מסמכים ומעבירים לארכיונים שונים כדי לעכב את התהליך.

אחד העותרים, דניאל סילברמן, שאביו היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הצ'יליאנית ונרצח על ידי שירותי הביטחון, מסר "מה מבקשת המדינה להסתיר? לא רק בתיק שלנו אלא בכל העתירות שנוגעות לייצוא נשק, ייעוץ וציוד ביטחוני למדינות בעלות משטרים טוטליטריים הרומסים זכויות אדם, עוסקים בעינוי, רצח והעלמת מתנגדי משטר ואף ברצח–עם במדינות מסוימות? למה מסתירים זאת מאיתנו?".

לעיון בפסק הדין בשאלת מכירת נשק ישראלי לרואנדה (עמוד אחד):

https://files.acrobat.com/a/preview/0b7fb138-af0e-42fc-871e-0a6692e7759b