יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), כיכב בסוף השבוע האחרון בכותרות העיתונים (ר' שער הגיליון). לעומת זאת, התקשורת העברית מרבה להתעלם בדיווחיה מהרשימה המשותפת בפרט ומנציגי ציבור ערבים בכלל.
אירוע ההשקה של הרשימה המשותפת בתל אביב. בחדשות 11, 12 ו-13 לא סיקרו אותו (צילום: זו הדרך)
נסו להיזכר בכל שמות המפלגות שהופיעו במערכת הפוליטית שלנו בשנים האחרונות: כחול לבן, חוסן לישראל, ישראל דמוקרטית, המחנה הדמוקרטי, המחנה הציוני ועוד.
התקשורת העברית הצליחה, במרבית המקרים, לזכור את כל השמות הללו ולהגות אותם ללא שיבושים – בין אם מדובר בסקרים ובין שמדובר בדיווחים עיתונאיים. ואולם, כשמדובר ברשימה המשותפת, לאותם עיתונאים קשה יותר להגות נכון את שמה והם מרבים להתבלבל. השיבושים רבים: "הרשימה הערבית", "הרשימה הערבית המשותפת", "המפלגה המשותפת", "הרשימה המאוחדת", "המפלגה המאוחדת" – כל אלה הופיעו בעיתונות הכתובה או נשמעו בתקשורת המדוברת והמצולמת בשבועות האחרונים.
ואם לא די בכך, שיבושים אלה הופיעו כבר ב-2015, עת התמודדה הרשימה המשותפת לראשונה בבחירות לכנסת. ארבע שנים קיימת הרשימה המשותפת בזירה הפוליטית הישראלית, אך הפרשנים מתקשים להגות את שמה נכון.
חלק מה"שגיאות" נפתרו בעקבות פניות שהגיש מטה הבחירות של הרשימה, אך חלק מכלי התקשורת עיקשים בשיבושם. העיתון "ישראל היום" מתעקש לכנות את הרשימה "הרשימה הערבית המשותפת", כמו גם חדשות 13. אתרי המתנחלים – ערוץ 7, "סרוגים" וערוץ 20 – מכנים את הרשימה "הרשימה הערבית".
יש לראות שיבושים אלה בהקשר רחב יותר: התקשורת הישראלית דוברת העברית מתעלמת מהמפלגות המייצגות את הציבור הערבי דרך קבע. בדיקת "העין השביעית" מצאה כי חדשות ערוצי 11, 12 ו-13 התעלמו לחלוטין מהשקת הקמפיין של הרשימה המשותפת בשבוע שעבר בתל אביב (20.8). גם "מעריב" ו"ישראל היום" לא דיווחו על האירוע. האחרונים אף מצאו מקום לכותרת על קריאת עוצמה יהודית הכהניסטית לפסילת הרשימה המשותפת, אך לא לדיווח על ההשקה.
אורן פרסיקו ("העין השביעית") מנטר מדי שבוע את היקף הייצוג של הרשימה המשותפת ושל מועמדים ערבים ברשימות אחרות בכלי התקשורת השונים. בשבוע שעבר חשף פרסיקו כי רק 8.2% מכלל שיח הבחירות בתקשורת הוקדשו לרשימה המשותפת ולמועמדים ערבים – על אף שהאזרחים הערבים הם 20% מכלל האוכלוסייה. את המחקר ביצעה חברת "יפעת מחקר מדיה" והוא נערך בשיתוף עמותת סיכוי.
בשבוע שבין ה-11 ל-17 באוגוסט, למשל, פורסמו 2,200 אייטמים על הבחירות בכלי התקשורת המרכזיים. מתוכם, רק ב-181 אייטמים היה אזכור כלשהו לרשימה המשותפת או לפוליטיקאי ערבי. בפברואר, שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-21, העלתה בדיקה דומה שכ-11.4% מכלל האייטמים כללו אזכור למתמודדים הערבים או לרשימות חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד. כלומר, חלה נסיגה של ממש בתשומת הלב התקשורתית המופנה לפוליטיקאים ולמפלגות המייצגים את הציבור הערבי בישראל.
בדיקה קודמת שערכה עמותת סיכוי, מצאה כי לשיתוף מרואיינים ערבים באייטמים העוסקים בחברה הערבית יש השפעה מכרעת על התוכן והנימה של האייטם. כך למשל, תחנת הרדיו גלי צה"ל מרבה להזכיר את הרשימה המשותפת, אך נמצאת באופן עקבי בתחתית מדד הייצוג של ערבים (מדברים על ולא מדברים עם).
לעומת התקשורת הממסדית, שנוקטת בגישה מפלה וגזענית כלפי הרשימה המשותפת, יש לציין לטובה את אתרי החדשות האלטרנטיביים – ובראשם "שיחה מקומית", "העוקץ" ו"העין השביעית" – שמעניקים סיקור שוויוני והוגן.
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
