בית המשפט העליון קיבל אתמול (שני) את טענות ההסתדרות ודחה ערעור שהגישה עמותת הימין הניאו–ליברלי פורום קהלת, ובכך אישרר פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה על הסף תביעת סרק שהגישה העמותה על סך 4.7 מיליארד שקל, בנושא גובה דמי החבר ודמי הטיפול שגובה ההסתדרות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם באירוע של פורום קהלת, בינואר האחרון (צילום: קהלת)

בנוסף קיבל העליון את טענת היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, וקבע כי הסמכות לדון בתביעות בין עובדים לבין ארגוני עובדים בנושא דמי חבר ודמי טיפול נתונה לבתי הדין לעבודה. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענות ההסתדרות וקבע שהיחסים בין עובד לבין ארגון עובדים הם יחסים מיוחדים מכוח חקיקת העבודה, שתכליתם להגשים את זכות ההתאגדות ולצמצם פערים מול המעסיקים. נקבע, שלא מדובר ביחסים "צרכניים" כפי שפורום קהלת ביקש לטעון.

היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, מסר בתגובה להחלטת העליון: "אני מברך על פסיקת בית המשפט העליון. פסיקה זו מכירה במערכת היחסים המיוחדת הקיימת בין ארגון עובדים לחבריו, שמהווה ביטוי לעיקרון החוקתי של חופש ההתאגדות לפיו עובדים משלבים יחדיו כוחות במטרה לשפר את תנאי העסקתם. כמו כן יש לשמוח ע

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת גילה כנפי–שטייניץ, דחתה בסוף אפריל אשתקד על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש "פורום קהלת" נגד ההסתדרות בסך של 4.7 מיליארד שקל, וקבעה כי ההסתדרות הינה ארגון עובדים הפועל למען העובדים ולקידום מטרותיהם, ולכן אין לראות בה גוף מסחרי שניתן להגיש נגדו תביעות ייצוגיות בעילה צרכנית.

ההחלטה ניתנה נוכח בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי פורום קהלת במאי 2018, בה נטען כי ההסתדרות גובה דמי חבר ודמי טיפול ארגוני שאינה זכאית לגבותם. פורום קהלת עתר להשבת הסכומים שנגבו לטענתו שלא כדין והעמיד את התביעה על סך כולל של 4.7 מיליארד שקל.

ההסתדרות הגישה אז בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשתה ההסתדרות ציינה כי אין כל יסוד לטענות פורום קהלת וכי גביית דמי חבר ודמי טיפול ארגוניים מוסדרות בחוק הגנת השכר שקיבלה הכנסת והגבייה נעשית כדין. חוק הגנת השכר לא קבע תקרה לגביית דמי חבר והוא מאפשר לכל ארגון עובדים לקבוע את דמי החבר שמשלמים חבריו (ההסתדרות אף הפחיתה לאחרונה את דמי החבר שהיא גובה ל-0.9% מהשכר). עם זאת, החוק קבע תקרה לגביית דמי טיפול ארגוני – וההסתדרות גובה דמי טיפול ארגוני בשיעור נמוך מהמותר.

על פי עמדת ההסתדרות, היה על בית המשפט לדחות את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף בשל היעדר עילת תביעה וכי היחסים בין ארגון עובדים לבין העובדים החברים בו או מיוצגים על ידו אינם יחסים צרכניים. בפסק דינו, בית המשפט המחוזי קיבל את טענות ההסתדרות בדבר היעדר עילה לתביעה ייצוגית ודחה את התביעה על הסף. בית המשפט קבע כי "בכל הקשור ליחסים שבין ארגון עובדים או ועד עובדים לבין חבריו קבעו בתי המשפט כי אין מדובר ביחסים שבין 'עוסק' לבין לקוח ואף ביחסים הנושאים אופן צרכני".

בית המשפט הוסיף וציין כי "בענייננו, בכל הקשור לגביית דמי החבר או דמי הטיפול, אשר אינם נקבעים באופן פרטני מול כל עובד, אין מדובר בפעילות עסקית או מסחרית המבוצעת על ידי המשיבה המאפשרת לראותה כ'עוסק', ואף אין מדובר בעסקה הנערכת בין העובדים למשיבה הנושאת אופי צרכני. אף לא מתקיים הרציונל העומד בבסיסו של חוק הגנת הצרכן, הוא צמצום פערי הכוחות בין העוסק ללקוח, שעה שהשירות הניתן על ידי המשיבה הוא ייצוג האינטרסים של העובדים עצמם, וזאת במטרה להתגבר דווקא על 'חולשתו' של העובד הבודד ועל פערי הכוחות ופערי המידע הקיימים בינו לבין המעסיק".