הוועדה לזכויות הילד דנה ביום שני בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), פתח את הדיון ואמר "הוועדה הזו מרגישה שליחות בהגנה על שלומם ובטיחותם של הילדים בישראל. כל שלוש דקות בממוצע מגיע ילד לחדר מיון בישראל, וכמעט חמש כיתות, 116 ילדים, נהרגות מדי שנה באסונות קטלניים, שאת רובם ניתן היה למנוע. ההיקפים הללו מראים את חשיבות הנושא, ולכן הקדשנו את הישיבה הזו לשמוע מה נעשה בשנה האחרונה בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים – תוכנית חומש שהתחילה ב-2017 ושותפים לה מספר משרדי ממשלה. לא נמצאים איתנו נציגי משרד הרווחה, בשל שביתת העובדים הסוציאליים, ומכאן נשוב ונשלח תמיכתנו במאבקם הצודק – ונתחיל עם משרד הבריאות, שהתוכנית היא בחסותו".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), בישיבה שנערכה ביום שני (צילום: הכנסת)
מנהלת התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים במשרד הבריאות, זהבה מורנו, אמרה: "המשימה הכי חשובה של התוכנית היא לשים את נושא בטיחות הילדים בתוך תוכניות העבודה של המשרדים באופן קבוע. אבקש להתחיל בפן הנתונים עליהם אנו מבססים את קבלת החלטות. כיום המצב הוא שארגון 'בטרם' אוסף מידע ממקומות שונים, ובנוסף לכל משרד יש את מסדי הנתונים שלו ממקורותיו. חשבנו שנכון יהיה להקים מאגר נתונים לאומי אחד, עם כל המידע על היפגעות ילדים, וכך לשפר את תהליכי התכנון האסטרטגי, קבלת ההחלטות והקצאת המשאבים בתחום. כיום יש לנו את מאגר המידע של בטרם, וחיברנו כבר 24 חדרי מיון ומחלקות אשפוז המדווחות על פגיעות. אנחנו בהליך מתקדם מול משרד החינוך, להתחבר למאגרי המידע שלהם, אך בשל הקורונה כל צוותי המידע והמחשוב של המשרד הופנו לנושא זה. אנו מקווים לחזור לזה בהקדם, ואחרי משרד החינוך להתחבר לשאר משרדים והגופים, כמו מד"א והכבאות".
אלכסנדרה ארונין, ממינהל התקינה במשרד הכלכלה, הרחיבה בנושאי תקינה וסיפרה כי המינהל ערך כינוס עבור נציגי הרשויות המקומיות, כדי לשפר ולאחד את התקן של מתקני המשחקים בערים השונות. עוד סיפרה כי ביולי 2019 עלה לאוויר פורטל מוצרים מסוכנים, בו הצרכן יכול לגלות אילו מוצרים הם במסגרת תקנים רשמיים, אילו מוצרים הופסק שיווקם – אם ביוזמת המינהל ואם ביוזמת משווק אחראי, וכן עצות לגבי קניית מוצרים בטוחים באינטרנט. האתר נותן לצרכן תמונה של מה יכול להיות מסוכן, מאפשר לכל אחד לדווח על מוצר לא בטיחותי, ולמי שיבחר להירשם, גם לקבל התראות על כל מוצר אשר מופסק שיווקו ומורד מהמדפים".
אורלי סילבינגר, מנכ"ל ארגון בטרם, חשפה "אנחנו לא מתוקצבים בתפקידנו כמלווה מקצועי של התוכנית הלאומית מתחילת השנה 2020, בשל חוסר בתקציב ממשלתי לקיומה של התוכנית הלאומית. בשנים בהן התוכנית תוקצבה היה תקציב תוספתי מהאוצר של 6 מיליון שקל בשנה, שמוזרם דרך המוביל הממשלתי, משרד הבריאות, ואז משרדי הממשלה השותפים עושים מימון תואם (מצ'ינג) של 4 מיליון שקל נוספים, וכך מגיעים לתקציב של 10 מיליון שקל בשנה. תקציב זה לא אושר עד לרגע זה".
לדבריה "התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים צריכה להיות מתוקצבת בתקציב קבוע, שיהיה רב–שנתי, כמו שהתוכנית היא רב–שנתית, ולא להיות תלויים בכך שכל שנה משרד הבריאות יתחננו לאוצר לתקצב את התוכנית. מעבר לכך, כדי להפוך לתוכנית לאומית אמיתית, נדרשת הגדלת התקצוב, תוך הכנסה של משרדי ממשלה וגופים נוספים לשותפות בתוכנית, אלה שהיו בשלב התכנון".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון והדגיש: "הבטחת תקצוב התוכנית לשנתיים הנוספות בתוכנית החומש, ועיגון תפקידו של 'בטרם' כמלווה מקצועי, ואף הרחבת התקציב להוספת משרדי ממשלה נוספים והרחבת פעילות המשרדים הקיימים, היא הכרח. אני שומע מהאוצר נכונות לכך, ומבין שהם ומשרד הבריאות ינסו לסכם את הדברים בהקדם, ואני לוקח על עצמי להמשיך את השיח מול האוצר ולוודא זאת. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקדם במהירות האפשרית את הקמת מאגר הנתונים הלאומי בנושא היפגעות ילדים, וכן להפיץ בהקדם את הקול הקורא על אודות סבסוד בדיקות תקן לטכנולוגיית למניעת שכחת ילדים ברכב". ועוד: "הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לפעול להגביר את מודעות הציבור לפורטל המוצרים המסוכנים, ולדאוג להנגישו בשפות השונות. עוד מבקשת הוועדה ממשרד הפנים לפעול ליצירת תקן ממונה בטיחות ילידם בכל רשות מקומית, ומן השלטון המקומי לאפיין תפקיד זה, ובינתיים להטיל אותו על עובד רשות קיים. הוועדה תפעל לקדם תקן זה בשיתוף פעולה עימם".
