בשנת 2005 נתפסו בצלאל סמוטריץ' (היום ח"כ מהבית היהודי, אז סתם פעיל ימין קיצוני) ופעילים אחרים נגד ההתנתקות עם 700 ליטרים של דלק ושמן, ונחקרו בחשד שניסו לפגוע בתשתיות כדי למנוע את פינוי גוש קטיף. סמוטריץ' נעצר בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע, סיכון חיי אדם והיזק בזדון. לא הוגש כתב אישום.
יו"ר חד"ש וח"כ לשעבר, מוחמד ברכה (צילום: אל אתיחאד)
נגד ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש דווקא כן הוגש כתב אישום. אמנם לא מצאו אצל ברכה 700 ליטרים דלק, אפילו לא שבעה ליטרים. אבל היועץ המשפטי מזוז החליט בשנת 2009 שהדבר הנכון לעשות הוא לחבר מעשים שיוחסו לברכה בהפגנות שונות בהן השתתף – כולל טענות כאילו ברכה "גידף" קצין משטרה ו-"סטר לו באצבעו" – ולחבר אותם לכתב אישום תמוה ומיותר.
משפט ברכה היה פארסה. כעבור שנתיים בית המשפט מחק שניים מסעיפי האישום. כחלוף חמש שנים הוא זיכה אותו מהאישום השלישי. בשבוע שעבר נמחק, בעקבות ערעור, סעיף האישום האחרון. בין לבין, התנהלו דיוני הוכחות הזויים, במהלכם הודה סגן מפקד יחידת "מצדה" שמסתערבי היחידה יידו אבנים על חיילים בהפגנות בבלעין.
המשפט הארוך והמיותר של ברכה והמשפט שמעולם לא התקיים של סמוטריץ' מלמדים, כי הנורמות שמחלחלות מהשטחים הכבושים משפיעות גם על גורמי אכיפת החוק בישראל. המתנחלים מעל החוק, ואילו הערבים מתחתיו.
ככל שהכיבוש בשטחים נמשך, כך גם יעלם מחיינו המושג שנקרא "שוויון בפני החוק". עם או בלי מינויה של איילת שקד, חברתו לסיעה של סמוטריץ', לשרת המשפטים.
אור שי
הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב
