בשבועיים האחרונים פורסמו דיווחים על אודות תקיפות ישראליות בשטחי סוריה ובשטחי הגולן הסורי הכבוש, ובכלל זה תקיפה אווירית בהרי קלמון במערב סוריה, אשר יוחסה לישראל. שר הביטחון, משה יעלון, אף רמז כי אכן מדובר בהפצצה של חיל האוויר הישראלי.
עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", מעריך כי ההתחממות הגוברת בצפון היא ביטוי לקונספציה שאומצה בידי הממשלה: "נתניהו מזהה את האתגר בחזית הצפונית מול חיזבאללה כאיום הביטחוני החמור ביותר, וסבור כי האיום עלול להסלים בשנים הקרובות אף לכלל מלחמה". לדבריו, הזירה הצפונית עשויה להתפתח ל-"עימות קשה ובעל סיכויים רבים להתלקחות" ("הארץ", 1.5).
לפי הפרסומים, היעד של התקיפה הישראלית בהרי קלמון היה משלוח נשק שהממשלה הסורית ביקשה להעביר לידי חיזבאללה בלבנון. משלוחי נשק אלה מתבצעים, בין היתר, על רקע הכיבושים של הקבוצות האיסלאמיסטיות החמושות, אשר נשק סורי רב נופל לידיהן.
מתבקש לשאול: האומנם מעדיף נתניהו שנשק ותחמושת של הצבא הסורי ייפלו לידי דאע"ש, ג'בהת אל-נוסרה ושות', מאשר יימסרו לחיזבאללה? האם הוא מעדיף כי קבוצות טרור הפועלות בהשראת אל-קעידה יזכו בחימוש זה, ובלבד שצה"ל ימשיך לשמר את "אלמנט ההרתעה" שלו מול חיזבאללה? השאלות הן מדאיגות, ותשובות רשמיות, כמובן, אין, אולם ההפצצות הן תשובה ברורה.
א"ו
