יותר מ-400 מתכנני ערים חתמו בסוף השבוע על עצומה נגד גירוש הפליטים ומבקשי מקלט. את עצומת המתכננים יזם סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז "הגר" באוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלה בעמותת "במקום". "'גירוש 'לא ראוי להימצא בתוך סל הכלים שיש להפעיל על מנת לטפל במצוקה של שכונות" נכתב בעצומה, "מצוקה של שכונות לא יכולה, בשום אופן, להוות עילה לגירוש של אנשים, בוודאי לא גירוש המציב את המגורשים בפני סכנת חיים ודיכוי או גוזר עליהם מסע פליטות בלתי נגמר. על מנת לטפל בצרכים של שכונות רכשנו מקצועות שתפקידם לייצר מרחבים פיזיים המעניקים הזדמנויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות האמורות לאפשר לאדם, באשר הוא אדם, לשגשג". בעצומה הם מציינים שמערכת התכנון הישראלית שצריכה להתאים את עצמה מדי שנה לגידול אוכלוסין של כ–160 אלף תושבים בשנה, יכולה לעמוד באתגר של קליטת כ–40 אלף מבקשי מקלט שכבר חיים בישראל.
"על מנת לטפל בצרכים של שכונות רכשנו מקצועות שתפקידם לייצר מרחבים פיזיים המעניקים הזדמנויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות האמורות לאפשר לאדם, באשר הוא אדם, לשגשג. הכישלון הוא גם שלנו. הרצון העיקש של ממשלות ישראל לא להכיר במבקשי המקלט כפליטים יצר את התנאים הגרועים ביותר לקליטה מוצלחת בערינו. חילופי האשמות וחוסר תיאום בין השלטון המרכזי והמקומי, היעדר ראייה תכנונית וארוכת טווח הם רק תמצית מהמרכיבים של הכישלון הזה. כשלנו כמדינה וכקהילה תכנונית בהתמודדות עם תהליך זה וההשלכות הפיזיות והחברתיות ניכרות לעין בשכונות שלנו, אך האם סביר שמבקשי מקלט ישלמו על כך בחירותם ואף בחייהם? זה בהישג ידנו. מערכת התכנון התמודדה במהלך חייה עם אתגרים מורכבים שנגזרו מקליטה של עולים בהיקפים גדולים ועשתה זאת גם כאשר משאביה היו מוגבלים. כיום מערכת התכנון בישראל מתמודדת עם אתגרים רבים הנובעים מאוכלוסייה שהולכת וגדלה בקצב מהיר", הדגישו המתכננים בעצומה.
עצומה נוספת פורסמה הבוקר על ידי פעילי הסביבה. בעצומה אנשי הסביבה מצוין כי הפליטים שנמצאים בישראל הם "פליטי אקלים", שמבקשים זכות לחיים ולחופש. "משבר הפליטים העולמי קשור באופן ישיר למשבר האקלים הגלובלי שנגרם בעקבות עשרות שנות תיעוש של המדינות המפותחות בעולם", הם כותבים. "למרבה הצער החצי התחתון של הגלובוס, בו מצויות רבות מהמדינות המתפתחות, הוא האזור שנפגע בצורה החמורה ביותר מהמשבר הסביבתי הגלובלי, לרבות מופעי אקלים קיצוניים, שרפות, בצורות ומחסור חמור במים ובקרקע פורייה לחקלאות. כל אלו הם שהובילו למלחמת ההישרדות, על משאבי טבע בין קבוצות אתניות שונות". על העצומה חתומים בין היתר גליה חנוך רועה, מנהלת קהילת תל אביב בחברה להגנת הטבע; הילה ביניש, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה; מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה ומאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול.
כמו כן, דיפלומטים לשעבר ששירתו כשגרירים וקונסולים כלליים של ישראל בחו"ל שיגרו אמש (מוצ"ש) עצומה לראש הממשלה בנימין נתניהו נגד גירוש הפליטים מישראל לרואנדה.
"אנחנו, שגרירי ישראל וראשי נציגויות בניכר בדימוס, איננו יכולים לשבת בצד כאשר נושבות רוחות הגירוש הכפוי במקומותינו", כתבו השגרירים. "כמי שנלחמו על דימויה של ישראל בקרב אומות העולם לאורך השנים, איננו יכולים להסכים, גם לא בשתיקה, לתכניות הנרקמות והולכות לגרש פליטי אפריקה, מסודאן ומאריתריאה, מחופינו".
על העצומה חתמו בין היתר השגרירים בדימוס נסים בן שטרית, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, אבי פזנר שהיה השגריר ברומא ובפריז, קולט אביטל שהייתה הקונסול הכללי בניו יורק, אבי פרימור ששימש כשגריר ישראל בגרמניה, שמי צור שהיה השגריר בניו זילנד וקפריסין, פיני אביבי שכיהן כשגריר ישראל בטורקיה וכמשנה למנכ"ל משרד החוץ, רם אבירם (לשעבר שגריר ישראל ביוון), אבי גרנות (לשעבר שגריר ישראל בפינלנד) גרשון זוהר (לשעבר שגריר ישראל בפולין ובתאילנד) אלי לופז, שהיה שגריר ישראל בגוואטמלה ואלון ליאל, שהיה מנכ"ל משרד החוץ והממונה על שגרירות ישראל בטורקיה. עוד חתומים על המכתב – השגרירים לשעבר יוסי רגב (צ'ילה), דורית שביט (ארגנטינה), מרים שומרת (נורבגיה), דני שק (פריז), אריה מקל (יוון) ויהודה לנקרי, שגריר ישראל באו"ם ובצרפת. בנוסף חתם על המכתב שלמה גור, לשעבר הציר בוושינגטון ומנכ"ל משרד המשפטים לשעבר.
בהמשך העצומה שנשלחה לנתניהו נכתב: "כנציגיה הרשמיים של מדינת ישראל יכולנו תמיד לציין בגאווה, גם בעתות הביקורת הקשה ביותר מחוץ ומבית, כי 'מדינת ישראל מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל', כמאמר מגילת העצמאות, גם כשהוטחו בנו ובמדינה האשמות מן הסוג השפל ביותר, הרמנו את ראשינו והצבענו על כך, כי על אף האתגרים הרבים, בישראל חוקי היסוד מבטיחים כי 'כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו'. כל אדם באשר הוא אדם, כולל הפליטים הגרים בתוכנו".
לעצומה המקוונת של המתכננים והאדריכלים:
