על רקע ציון 75 שנים לפוגרום "ליל הבדולח", נערך אתמול (ראשון) ביד ושם בירושלים כנס זכרונות של ניצולים שחוו את אחד הלילות הנודעים לשמצה בהיסטוריה היהודית. במהלך הפוגרום, שהתרחש בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, נותצו אלפי חנויות בבעלות יהודים, חוללו כשלושים בתי קברות ונהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה. עשרות אלפי יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, כאשר במהלך הלילה נרצחו קרוב ל-500 יהודים. הכינוי "ליל הבדולח" הגיע על רקע ניתוץ חנויות היהודים בגרמניה ורסיסי הזכוכית שהציפו את העיר.
כתובות אנטישמיות שצוירו על חנות בבעלות יהודית בגרמניה, נובמבר 1938 (צילום ארכיון)
הקהל שהגיע היום ליד ושם בירושלים כלל בין היתר ניצולים, לוחמים נגד הנאצים וכן תלמידי תיכון מרחבי הארץ. נושא יום העיון היה "זיכרון צרוב" – זכרונותיהם של אלו שהיו ילדים ונערים בפוגרום, ואודיטוריום יד ושם היה מלא עד אפס מקום. במהלך הבוקר הגיעו הנוכחים לאוהל יזכור, שם הניחו חברי ניצולי ליל הבדולח זרי פרחים וחלקם אף אמרו את תפילת "אל מלא רחמים". באירוע נאמו ראובן מרחב, יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, דורית נובק, מנכ"לית יד ושם, פרופסור דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית ביד ושם, וחבר הכנסת דב חנין (חד"ש). "אושוויץ לא נבנתה ביום אחד. היו שלטי 'עצור' רבים בדרך", אמר ח"כ חנין, והזכיר את המאורעות שקדמו לפוגרום, שהיו אמורים להדליק נורות אדומות עבור העולם – עליית היטלר לשלטון, חוקי נירנברג ועוד. כל זאת, על מנת להראות שליל הבדולח לא היה תגובה ספונטנית, אלא אירוע מתוכנן על ידי המשטר הנאצי בגלל מדיניותו הגזענית העקבית.
לאחר הנאומים, עלו על הבמה שלושה ניצולים חברי ארגון יוצאי מרכז אירופה שחוו את הפוגרום בילדותם, ושיתפו בזיכרונותיהם את הקהל ואת פרופ' יורם יובל שהנחה את הפאנל. למרות השנים הרבות שחלפו, העלו הדוברים זיכרונות קשים של פרידה מהוריהם וממשפחותיהם, ושל רסיסי זכוכית מכסים את האדמה. חניתה רודני, ניצולה, אמרה: "לא סיפרתי אף פעם מה שהיה. הייתי ילדה עם סוד גדול. ביום הייתי רגילה אבל בלילה היה לי קשה. מבחינתי, סגרתי בתור ילדה שם את הדלת על גרמניה. אחי לקח אותי ביד והלכנו יחד לבית הספר. בדרך ראינו את החנות של אבא שלנו – הכל היה שבור, זכוכיות על הרצפה וכתוב 'יודן'. זה היה נורא ואיום".
