בגיליון 149 של הרבעון להיסטוריה "זמנים", שראה אור לאחרונה, פורסם מאמרו של פרופ' גדי אלגזי "התארגנות נוכח כפיפות: מאבק המעברות, 1952-1951". המחקר על אודות מאבקי המעברות בראשית שנות החמישים מעורר עניין רב בשנים האחרונות. בהקשר זה ראוי לציון ספרה של תמר גוז'נסקי "קומוניסטים מזרחים – המערכה נגד אפליה עדתית ולמען הזכות לדיור" (הוצאת פרדס, 2018).
גם המאמר ב"זמנים" עוסק בשאלה כיצד עלה בידם של תושבי מחנות מעבר – מהגרים שזה מקרוב באו, שהתמודדו עם אבטלה עמוקה והיו נתונים לפיקוח פוליטי ומשטרתי הדוק מטעם השלטון של מפא"י – ליזום פעולות מחאה המוניות? מה היו דגמי התפיסה והפעולה הפוליטית שבהם השתמשו וכיצד הגיב השלטון לאתגר שהציבו? אלגזי משתמש בכלי המיקרו־היסטוריה כדי לבחון מקרוב שורת עימותים במעברת כפר סבא. הוא עוקב אחר המוחים והמפגינים בדרכם מאוהלי המעברה אל רחובות הערים.
הקמת קונגרס 18 המעברות
במוצאי שבת, 14 ביולי 1951, התכנסו תושבי מעברת כפר סבא לאסיפה בעקבות מותו של אחד התושבים, יחזקאל קוזי. במעברה לא היה שירות רפואי, הרופא מכפר סבא שניסו להזעיק סירב לבוא וקוזי נפטר. לדברי אלגזי "אין לנו שום מושג על מהלכה של האסיפה, אבל בסיומה הם ניסחו עצומה וחתמו את שמותיהם. ראשונים חתמו שני פעילים שסיכנו את עצמם יותר מכל: ויקטור מועלם ואהרון נסים, קומוניסטים עיראקים". היתה זו תחילת ההתארגנות הקולקטיבית של המעברה. למחרת יצאו מאות תושבים להפגנה ההמונית הראשונה.
בין יולי 1951 לנובמבר הם עשו דרך ארוכה. בנובמבר 1951 הגיעה משלחת שלהם לכנסת, חמישה גברים ואשה אחת, עם רשימת דרישות מפורטת ומנומקת. ובדצמבר 1951 הם כבר היו אחת משלוש המעברות שהובילו ניסוי פוליטי נועז: הקמת קונגרס המעברות (مؤتمر المخيمات) – התארגנות על-מקומית של 18 מעברות. יצוין שהקריאה להקמת ה"קונגרס" נכתבה בערבית ותורגמה לעברית וליידיש.
הגירוש האלים
ה"קונגרס" לא האריך ימים, אבל הוא גרם לפוליטיזציה מהירה של מצוקת המעברות והתניע תהליך דמוקרטיזציה "מלמטה" – מאבק על ייצוג דמוקרטי של יושבי המחנות. בדומה למאבקים מעמדיים וחברתיים אחרים של אותן שנים, גם מאבק זה סבל מדיכוי אלים מצד המשטרה, שירותי הביטחון, הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה.
שירותי הביטחון עמדו גם מאחורי הגירוש בידי שוטרים וחיילים של תושבי מעברת כפר סבא וחיסולה בחורף של 1953. התושבים, מרביתם יוצאי עיראק, גורשו באישון לילה על גבי משאיות צבאיות. העילה הרשמית לענישה הקולקטיבית הייתה: קיומה של "פעילות קומוניסטית מסוכנת" במעברה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/127249/
