טורקיה נמצאת במשבר מתמשך, שבמוקדו מלחמת אזרחים. מלחמת הצבא בכורדים ממפלגת הפועלים PKK הנמשכת מאז הקיץ האחרון, גבתה כבר אלפי הרוגים ומאות אלפי פליטים. פיגועי התאבדות רבי נפגעים התרחשו באיסטנבול, באנקרה ובערים אחרות. המרי של הכורדים התחדש אחרי שארדואן הפסיק באופן חד–צדדי את השיחות לפתרון בעיית זכויות הכורדים בטורקיה. בשבוע שעבר הופסק מושב הפרלמנט לאחר שפרצה קטטה בעניין חוק להסרת החסינות של חברי פרלמנט. חוק זה נועד לסלק נציגים מהמפלגה הדמוקרטית של העמים (HDP) הפרו–כורדית.
פשיטת כוחות מיוחדים של המשטרה על כפר כורדי, ביום חמישי 12 במאי, במזרח טורקיה (צילום: עיתון אברנסל)
לאחרונה סילק בחטף הנשיא ארואן את ראש הממשלה אחמט דאוטולו. נטול בסיס תמיכה משל עצמו במפלגה, שימש דאוטולו תחילה כשר חוץ וכיועץ של ארדואן. משמעות הסילוק היא הידוק שליטתו של הנשיא במפלגת הצדק והפיתוח (AKP) שבראשותו, ובמדינה. ארדואן נחוש בדעתו, גם כשאין לו הרוב הדרוש בפרלמנט, להמשיך ולפעול לשנוי המשטר בטורקיה מפרלמנטרי לנשיאותי – כלומר, להשיג לעצמו סמכויות של דיקטטור.
משטר נשיאותי אינו דיקטטורי בהכרח, אבל כאשר במקביל הורסים את מערכת האיזונים בין זרועות השלטון, מבטלים את חופש הדיבור, את החופש האקדמי, את האוטונומיה של מערכת המשפט, מבצעים טיהורים בצבא, במשטרה ובמערכת השיפוט, מקיימים מצב חרום צבאי באזורים רחבים של המדינה ומנסים לסלק מהפרלמנט את מפלגת המיעוטים – הכיוון ברור: טורקיה צועדת לאיסלמיזציה מוגברת, למיליטריזציה ולדיכוי פנימי.
ברמה האזורית, טורקיה נמצאת ביחסים עוינים עם רוסיה, הכוללים סנקציות כלכליות, זאת על רקע אינטרסים סותרים במלחמה בסוריה. טורקיה נמצאת בברית עם סעודיה וארצות המפרץ נגד אירן: היא בונה בסיס צבאי בקטאר ונושאת מטוסים משלה. מעורבותה בסוריה עמוקה: היא מספקת נשק למורדים, קונה נפט מדאעש, משמשת מעבר למתגייסי דאעש בדרכם לסוריה ולוחמת בכורדים הסורים.
בנוסף, עושה אנקרה את העבודה המלוכלכת של אירופה. היא מרוויחה מהסירוב הגזעני והאיסלמופובי של מדינות האיחוד לקבל פליטים. בהסכם שחתמה עם האיחוד, התחייבה אנקרה לחסום את יציאת הפליטים לאירופה משטחה, תמורת ביטול דרישת ויזה מטורקים הבאים לאירופה ותשלום כספי נכבד. שלושה מיליוני פליטים נמקים במחנות בטורקיה ללא תנאים וזכויות. טורקיה הופכת לבית כלא ולפח אשפה של אירופה. האיחוד האירופי מתנער מאחריותו לבעיה שנוצרה בהשתתפותו, לצד ארה"ב, במלחמות באפגניסטן, בעיראק, בלוב ובסוריה, שגרמו לבעיית הפליטים.
למרות ניתוק היחסים הדיפלומטיים מאז פרשת 'מאווי מרמרה' ב-2010, לטורקיה ולישראל יחסים כלכליים ענפים ומשתרגים. אחרי הפסקה, חידשה ישראל גם מכירת ציוד צבאי לטורקיה. חידוש היחסים מתעכב, כי לא הושגו עדיין הסכמות לגבי דרישות טורקיה להסרת המצור מעזה ודרישת ישראל לסילוק משלחת חמאס בטורקיה. הרושם הוא שישראל אינה מזדרזת. השבוע נודע שבמסגרת המגעים לחידוש היחסים, הסירה טורקיה את הווטו שלה על הקמת משרד ישראלי בנאט"ו. כך שגם לפני הגעה להסכם, נראה כי בין ארדואן לנתניהו ישנה התחממות.
מתנגדים לרדיפה הפוליטית באמצעות חקיקה
"מתנגדים לרדיפה הפוליטית באמצעות חקיקה" זו הכותרת להצהרתם של 254 נציגי ארגונים חברתיים, מפלגות פוליטיות, עמותות, מכונים, ראשי ערים ואישים בטורקיה שפורסמה באחרונה. להלן הנוסח המלא של ההצהרה שזכתה לתפוצה ציבורית רחבה למדי.
"אנחנו מודאגים מאד מהסרת החסינות של חברי פרלמנט. חסינות דמוקרטית חייבת להיות זכות פוליטית המבטיחה את זכותם של הנבחרים לבטא את דעותיהם. זכות זו שייכת לא רק לחברי הפרלמנט אלא גם לאנשים שבחרו בהם. חברי הפרלמנט אכן מחויבים לשקף את רצון הציבור אותו הם מיצגים שעה שהם פועלים בשמו.
"חקירות, מעצרים וכליאה של חברי פרלמנט שהביעו את דעתם כחלק מהותי של מאבק פוליטי – היא התערבות השוללת את רצון העם. אנו רואים סכנה גדולה בהמשך המאסרים, הסילוקים, ההשהיות והענישה של ראשי ערים וחברי מועצות מטעם BDP, המפלגה הדמוקרטית האזורית, כמו גם בהכנות להחרמות ובמנויי מיופי כוח במקום נציגי רצון הציבור – כל אלו מגלים עד כמה הסכנה רצינית.
" לא זאת בלבד. בזמן שחששות ותהיות ביחס לאי–תלות ועצמאות מערכת המשפט מביע אפילו בית המשפט העליון, שינויים שיביאו להתערבות חקיקתית נגד חברי פרלמנט של האופוזיציה יולידו תוצאות רציניות ביותר: יחל שלב חדש של עיצוב החברה באמצעות חקיקה.
"אנחנו מודאגים מאד גם מכך שתיקוני חוקה אלה, המכוונים במיוחד נגד נציגי HDP, ישללו לגמרי את האפשרות לפתרון פוליטי של הבעיה הכורדית שחזרה שוב למצב של קונפליקט אלים, בעוד שמאמצינו שואפים ומכוונים להפסקת האלימות. הסגירה הבלתי חוקית של הערוצים הפוליטיים היא מהלומה כבדה לשאיפה לשלום. אי אפשר להבין את ההתעקשות על שיטות שהוכיחו כבר בעבר שהן רק מחמירות את הבעיה. מה שנחוץ זה לדון בפתיחת ערוצי הידברות פוליטיים.
"אנחנו דורשים את הסרתו מעל סדר היום של התיקון בחוקה שיביא לסילוק חברי פרלמנט כורדים וחברי מיעוטים מוחלשים שמייצג HDP בפרלמנט. אנחנו תובעים מחברי הפרלמנט להביא בחשבון את ההשלכות ולהצביע נגד תיקון זה שיחנוק את עתידנו. אנו דורשים סוף לדיכוי הפוליטי של עיתונאים, אקדמאים, חברי ארגונים חברתיים וחברי עיריות של BDP וכן שחרור מידי והשבה לתפקיד של ראשי הערים העצורים".
אבישי ארליך
הרשימה תתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב
