בין ראש הממשלה נתניהו לבין אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, לא שוררת אהבה רבה. יומן השנה החולפת נוקד באמירות מכפישות משני הצדדים. אך האינטרסים גברו, יעלון נבעט החוצה וליברמן הוזמן להשתתף בשלטון.
נתחיל באינטרסים המעמדיים. על מתווה הגז השערורייתי, שעיצב נתניהו בשיתוף פעולה מלא עם החברות נובל אנרג'י האמריקאית ודלק בבעלות יצחק תשובה, אמר ליברמן ביוני השנה: "אני חושב שההסכם הוא טוב. אני תומך בו בכל ליבי". כידוע, ההסכם טרם אושר סופית, וליברמן בפנים יבטיח את אישורו וביצועו.
נתניהו וליברמן דומים גם בעומק וברוחב קשריהם עם טייקונים. שניהם מממשים את הפרקטיקה של הון-שלטון הן בענייני מדיניות והן בכל הנוגע למימון מסעות הבחירות ורווחתם האישית. החיבור הפוליטי ביניהם הוא אפוא בניית מערך של טייקונים אמריקאים ואירופים (בדגש על אוליגרכים ממזרח-אירופה).
מריבותיהם של נתניהו וליברמן לא הסתירו את הדמיון הרב בשנאתם לסדרי שלטון דמוקרטיים ובעיקר לחופש ביטוי ולביקורת. הדמות של ליברמן בתכנית 'ארץ נהדרת' ששודרה ב-10 בינואר 2008 הכריזה: "כשאני יהיה ראש ממשלה, לכולם יהיה חופש ביטוי. בהתחלה".
מבחינת נתניהו, הבוטות של ליברמן, הצורח "עונש מוות!" בכל הזדמנות, עולה בקנה אחד עם הרצון שלו כראש ממשלה למחוק מסדר היום הציבורי את התרעתו של שר ביטחון המודח יעלון בשבוע שעבר מפני "יד קלה על ההדק, התלהמות ונקמנות".
בליברמן חבר הממשלה, ימצא נתניהו שותף נאמן לעמדותיו ולאמירותיו הגזעניות נגד האזרחים הערבים ונגד עצם אזרחותם. סיסמת ליברמן במערכת הבחירות לכנסת 2015 – "אריאל לישראל, אום אל פחם לפלסטין" הדהדה באמירה של נתניהו ביום הבחירות עצמו: "המצביעים הערבים נוהרים בכמויות אדירות לקלפי".
השותפות המחודשת נתניהו-ליברמן אינה מבטלת ניגודים אישיים, שכן ליברמן חותר להיות ראש הממשלה במקומו של נתניהו. ליברמן כבר כיהן כשר בממשלה במשך כעשור (שר התחבורה בממשלת שרון השנייה; שר לעניינים אסטרטגיים בממשלת אולמרט; שר החוץ בשתי ממשלות של נתניהו). מאז הבחירות האחרונות, הוא ארב לשעת כושר כדי לשוב לשותפות עם נתניהו, אך בתפקיד שר הביטחון, שיסייע לו לבנות לעצמו דימוי ביטחוני.
לכן צפוי שבשנים שנותרו לממשלה הנוכחית עד לבחירות, כל אחד מהם ינסה לסחוט את לימון השותפות לתועלתו. נתניהו מצפה שליברמן ימשטר את קציני הצבא, כך שאיש מהם לא יעז אפילו לצייץ שנשקפות סכנות לדמוקרטיה משיח המונע בשנאה, בשיסוי ובהפרדה (כניסוחו של יעלון). ליברמן, כשר ביטחון ראשון שהוא גם מתנחל, מקווה להתבלט בקיצוניותו אפילו בממשלת הימין המתנחלי הנוכחית, ואולי גם לחזור לליכוד, אם יעריך שבדרך זו יקל עליו להתמודד על ראשות הממשלה.
בתנאים אלה, כאשר כל הימין המתלהם בשלטון, גובר עוד יותר הצורך החיוני בשיתוף פעולה בין שוחרי השלום, השוויון והדמוקרטיה, יהודים וערבים, להבסת ממשלת נתניהו-ליברמן ולמען מדיניות אחרת וממשלה אחרת.
