מאבק סביבתי חדש יוצא השבוע לדרך, והפעם נגד בנייה בהרי ירושלים. מספר ארגונים סביבתיים גדולים, בהובלת החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה, חוברים למועצה האזורית מטה יהודה ולמועצה האזורית מבשרת ציון, במאבק נגד מספר תוכניות בנייה בהרי ירושלים – אותן מגדירים הארגונים "הרסניות" – בשטח כולל של 18 אלף דונמים. על כך נמסר הבוקר (שלישי) במסיבת עיתונאים שנערכה בירושלים.
הפגנה שנערכה ב-2007 בירושלים נגד תכנית ספדי; שבעקבות המחאות נגנזה (צילום: מגמה ירוקה)
לפני 7 שנים נדחתה תוכנית ספדי באותו האזור, מנימוקים של העדפת חיזוק ירושלים פנימה, ושמירה על שטחי הטבע שמסביב לה. אבל התוכניות החדשות, לדברי הארגונים, יפגעו בשטחים הללו, כולל באתר הסטף, אחד הפופולריים ביותר בישראל. תוכניות הגדולות והבעייתיות ביותר, על פי יוזמי המאבק, הן באזור צור הדסה ובת הרים (14,500 דונם), תוכנית הר חרת ברשות מקרקעי ישראל (1,600 דונם), וכמו כן, גם כביש הטבעת המערבי, באורך של למעלה מ-8 קילומטרים, שייצא ממחלף מוצא ויגיע לכביש 39, בנחל רפאים. תוכניות נוספות נמצאות ברכס לבן, מורדות אורה, מצפה נפתוח ותוכנית המגרסה, כולן על שטחים של מאות דונמים – ואת כולן מקדמות רשות מקרקעי ישראל.
התכניות הראשונות, המהוות את מוקד המאבק, מקודמות בניגוד גמור למדיניות התכנון, שקבעה חד משמעית כי יש לחזק את העיר פנימה; ההרשאות לתכנון בת הרים והר, ניתנו על ידי ועדת פקידים, בניגוד גמור להיררכיית התכנון המאושרת בכל הרמות; ההליך הדורסני עוקף וועדות תכנון מקומיות ומחוזיות ותכניות מתאר תקפות; ההליך הדורסני מדיר את הציבור ונבחריו ומבטל את יכולתו להשפיע על תוצאות ההליך התכנוני; הרשאות תכנון אלה, לבניית שכונות אדירות ממדים, ניתנו לגבי שטחים שרק לאחרונה אושרו על ידי מוסדות התכנון בכל הרמות כשטחים לגנים לאומיים, שמורות טבע, יערות ופארקים; מיליוני השקלים שהוצאו מתקציב המדינה על תכנון עירוני ארוך טווח, בראייה כוללת, נזרקים לפח האשפה התכנוני, שוב על חשבון הציבור.
לדברי החברה להגנת הטבע מההיבט הכלכלי–חברתי "משאבים רבים יופנו אל מחוץ לעיר, על חשבון תכניות פינוי בינוי, התחדשות עירונית, פיתוח תעסוקה ומלונאות, מימוש עתודות הקרקע, חידוש מרקמים ישנים וחיזוק מרכז העיר. הבנייה המתוכננת לא תסייע להורדת מחירי הדירות, שכן המחיר יהיה גבוה בשל התשתיות החדשות הנדרשות ומחירי הפיתוח הגבוהים. השטחים הפתוחים המשרתים את הציבור בעיר ובמטרופולין לפנאי ונופש, ייעלמו כליל ותיפגע איכות החיים. הגדלת שטח העיר, במקום הרוויה עירונית, תפגע ביעילות התחבורה הציבורית. כמו כן, מההיבט הסביבתי "הרי ירושלים שממערב לעיר, הם נכס ציבורי ייחודי ביותר, בשל ערכי הטבע, הנוף, התרבות והמורשת. הבנייה מתוכננת בלב מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת, בעלת חשיבות עולמית, המהווה בית גידול לבעלי חיים רבים, עצים וצמחיה ארצישראלית ייחודית. הבנייה תקטע את הרצף האקולוגי הקיים, תייבש מעיינות ותפגע אנושות באקוויפר ההר". לדברי הארגונים קיימות חלופות – עתודות בנייה למגורים בעיר, ותהליכי ההתחדשות העירונית בה כבר החלו. ישנו מאגר עתודות קרקע למגורים, הכולל כ-100 אלף חידות דיור, עד שנת 2040. מתוך המאגר הזה ניתן יהיה לממש לפחות 60 אלף יחידות דיור.
