בעולם המושגים של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, זכויות אדם ואזרח, ושוויון בין האנשים ללא הבדל צבע עור ומגדר, ממוקמים אי–שם בשוליים. הוא אמנם שמע שמשתמשים במושגים האלה, אך הוא לא הפנים, שהם תשתית הדמוקרטיה וגם תשתית עבודתו כמפקד במשטרה.
גם לפני שאלשיך הגיע לתפקידו הנוכחי, התאפיינה עבודת המשטרה בגזענות, בדעות קדומות ובמיזוגניה, אך הוא הביא אליה את מה שלמד ב-27 שנותיו בשב"כ, ולניסיון זה, כידוע, אין שום קשר לזכויות אדם.
הפגנת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית בירושלים, אפריל 2015, צילום: אקטיבסטילס
המפכ"ל אלשיך הוא בעל תארים אקדמיים, אך עובדה זו לא הפריעה לו להתבטא בשבוע שעבר כאחרון הגזענים. בכנס לשכת עורכי הדין (29.8) "קבע" אלשיך, כי קהילות מיעוטים "מאופיינות בפשיעת יתר", וכרך זאת גם בתופעות האופייניות להגירה. בשיחה שערך למחרת עם מנכ"לית האגודה למען יהודי אתיופיה, הוסיף אלשיך "הסבר היסטורי" – "שכחנו מה עברנו פה עם התימנים, ומה עברנו פה עם המרוקאים". ועכשיו, כמובן, נוסיף אנו, "מה שאנו עוברים עם האתיופים".
בעניין אחד צודק אלשיך: אפלייתם של יוצאי אתיופיה היא עוד חוליה בשרשרת הארוכה של האפליות שליוו את התנועה הציונית ואת הפרקטיקה של מדינת ישראל.
באמצעות הממשל הצבאי, נגזלו מהערבים מרבית אדמותיהם רק משום היותם ערבים. אזרחים ערבים נכלאו או הוגלו מיישוביהם בשל התבטאויות ופעילות פוליטית שלא נשאה חן בעיני הממסד של מפא"י. הערבים לא היו מהגרים, אבל הם הוגדרו כ"סכנה ביטחונית".
בשנות ה-50 וה-60 אימץ הממסד הישראלי את ההסבר, לפיו יכולות הלמידה של ילדים מזרחים מוגבלות, ולכן הכין עבורם תכנית לימודים "קלה", שהסלילה לעבודות כפיים.
הרצון למשמע את הערבים והמזרחים, כך שיקבלו בהבנה את האפליה והדיכוי שלהם, הובילו לרמיסת כל גילוי של התנגדות ומרי אזרחי. זכורות ההתקפות האלימות של שוטרים על הפגנות הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה-70, ובשנת 2000 ירו שוטרים במפגינים ערבים והרגו 13 מהם. מאז שנת 2000, הרגו שוטרים 51 אזרחים ערבים ושני יהודים.
אך העניין אינו רק היסטוריה רחוקה. במאי 2015 פרעו שוטרים בצעירים יוצאי אתיופיה שהפגינו בת"א נגד אלימות המשטרה בשכונותיהם ונגד מה שמכונה "מעצרי יתר" של נוער אתיופי.
אחד מביטויי האפליה היה ונשאר יד קלה של שוטרים בבואם לאזוק ולעצור צעירים הנמנים עם הקהילות ה"חשודות", ובהמשך – כליאתם. לפי הנתונים האחרונים, קטינים ערבים נכלאים בשיעור הגבוה פי 2.5 משיעורם באוכלוסייה, וקטינים אתיופים – פי 2.
אפליה ודיכוי היו ונותרו מרכיבים מהותיים בחברה הישראלית הסובלת מלאומנות כלפי ערבים ומאפליה כלפי מזרחים ויוצאי אתיופיה (שלא להזכיר את הפליטים). כאשר התקציבים המוקדשים לבתי הספר הערביים הם מחצית בלבד מהתקציבים לתלמידים יהודים – זו שיטה להנצחת האפליה.
המפכ"ל אלשיך הציע גיוס אתיופים למשטרה כפתרון להתנכלות שוטרים לצעירי העדה. אך האם העובדה שאלשיך עצמו בן למשפחה תימנית/מרוקאית שמה קץ לאפליה של מזרחים? והאם גיוס ערבים למשטרה ישים קץ לגזענות?
אחרי שקבע שאין לקבל תלונות אנונימיות על הטרדה מינית מצד קציני משטרה, וכי מטבע הדברים חושד שוטר יותר בכהה עור – הגיע הזמן לפטר את המפכ"ל אלשיך.
