ביוזמת ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) נערך אתמול (שלישי) בכנסת תשעה דיונים בהשתתפות רבים ורבות מהקהילה האתיופית. הדיונים בנושאים כגון: מעמדם של הקייסים, שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה, שקיפות, רווחה, בריאות ועוד.

בוועדת החינוך, התרבות והספורט שעסקה בטיפוח מצוינות וסגירת פערים לימודיים אמרה מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן–דגו: "הפערים בבגרות בין יוצאי אתיופיה לבין כלל האוכלוסייה היהודית הם 50%, מה שמבדל לא שווה, וכדי לסגור את הפערים האלה של המשרד הוא צריך לראות ראייה אינדיווידואלית, ילד אתיופי לא דומה בהכרח לאח שלו". ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש– הרשימה המשותפת) הוסיף בדיון כי "ניכור בין התלמידים לבין הזהות הייחודית שלהם הוא ניכור שגם ישליך לרעה על ההישגים הלימודיים שלהם, אסור לקבל מצב שבו קבוצת מיעוט או תלמידים בקבוצת מיעוט הם מיעוט בבית הספר".

חברי הכנסת אברהם נגוסה ודב חנין בדיון שנערך אתמול בכנסת (צילום: הטלוויזיה החברתית)

במסגרת הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי עסקו בבחינת אי השוויון בבחירת מקום מגורים בקרב יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה. ח"כ חנין תקף את מדיניות הממשלה שתוצאותיה אפליה והסללה: "לא יתכן שמשרד הקליטה הוא היחיד שאמור לתת מענה לציבור יוצאי אתיופיה, גם 20 ו-30 שנים אחרי שהגיעו לארץ, ועל אחת כמה וכמה לגבי אנשים שנולדו בארץ". "מנצלים את העובדה שהמבוגרים במרכז לא יודעים על מה הם חותמים כדי להוציא אותם מהמרכז בכוח", סיפר טלהון טרקין, המתגורר במרכז הקליטה שבמבשרת ציון. ח"כ חנין הוסיף: "לא יתכן שתושבי מרכז הקליטה במבשרת ציון יפלו בין הכיסאות, רק משום שלכאורה יש למשרד הקליטה עוד זמן עד למועד הסופי למציאת פתרונות חלופיים עבור התושבים".

גם ועדת הבריאות של הכנסת קיימה דיון בצורכי הבריאות של קהילת יוצאי אתיופיה. במהלך הדיון הציגו נציגי משרד הבריאות, עמותת טנא בריאות לקידום בריאות יוצאי אתיופיה, והחוקר ד"ר יונתן ראובן, את הנתונים הבאים: ליוצאי אתיופיה סיכון של פי 2.4 לעומת יהודים ילידי הארץ לחלות בסוכרת. כמו–כן חלה אצלם עלייה משמעותית בסיכון ליתר לחץ דם, עששת, השמנה ועוד, בהשוואה למועד עלייתם; כמו כן, קיים סיכוי של פי 1.5 ללקות בסכיזופרניה ליוצאי אתיופיה שלא נולדו בארץ לעומת האוכלוסייה הכללית, ופי 2 למי שנולד בארץ והוא ממוצא אתיופי ("הדור השני").

עוד נמסר על פי 3 פניות של יוצאות אתיופיה בגילאי 24-20 לוועדות להפסקת היריון בדרום, לעומת אוכלוסיות אחרות ושבין השנים 2013-2011 התאבדו בישראל פי 6.4 גברים ממוצא אתיופי בגילאי 24-15, לעומת האחרים. יודגש שיותר מרבע מקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה סובלים מהפרעה פוסט–טראומטית.

חברת הנהלת ארגוני קהילת יוצאי אתיופיה, צגה מלקו, הוסיפה: "67% מאזרחי המדינה לא עברו בדיקת איידס אבל לא פספסו אף עולה מאתיופיה. זאת סטיגמה משפילה. אני מתכוונת לגשת ב-1 ביוני כדי לתרום דם. אני מקווה שיקבלו אותי". ד"ר יונתן ראובן: "אם קבוצות נוספות ייבדקו בהיקף כזה, יתגלה כי שיעור התחלואה של יוצאי אתיופיה אינו יוצא דופן".

לדברי ח"כ חנין: "התחלואה היא כתוצאה מהמפגש של יוצאי אתיופיה עם החברה הישראלית. הם נדחפו לשכונות עניות, למציאות של קיפוח. הגיעו מעולם של תזונה מסורתית אל מציאות מערבית עם אוכל תעשייתי. הם חולים יותר, ומקבלים פחות טיפול".