זה הפך טקס קבוע בכנסת: אחת לשנה חברי הכנסת מאשרים את הארכת מצב החירום למשך שנה אחת נוספת. בדרך כלל, עמדתי ועמדת חבריי – אשר מתנגדים להארכת הוראת השעה בדבר מצב חירום – היא שהגיע הזמן לבטל את הוראת השעה, ולהפוך את ישראל למדינה נורמלית, אשר אינה מתנהלת תחת אילוצי חקיקה לשעת חירום.
אולם ברצוני להצהיר שעמדתי התהפכה: השתכנעתי שישראל מצויה כיום באמת ובתמים במצב חירום. לא מהסיבות שבעטיין מבקשת הממשלה לאשר את הוראת השעה, אלא בשל ההתנהלות המופקרת של הממשלה, אשר אכן מייצרת מציאות של חירום.
ראשית, הממשלה מייצרת מצב חירום מדיני. כאשר לא מתקדמים לשלום – מידרדרים למלחמה. לכך נוסף מצב חירום כלכלי-חברתי – אי-השוויון בישראל שובר שיאים, השכר נמוך והמחירים גבוהים. ולבסוף, הממשלה מייצרת מצב חירום ביחסים בין המדינה לבין אזרחיה, ובמיוחד – אזרחיה הערבים.
כאשר לממשלה אין פתרונות, היא בוחרת בנתיב של הסתה ושל חיפוש שעיר לעזאזל. דוגמא לכך, היא 'חוק הלאום' הבעייתי והמסוכן. דוגמא אחרת לכך הם ההשתלחויות הגזעניות באזרחים הערבים ומסע הדה-לגיטימציה כלפי הנציגים של הציבור הערבי בכנסת.
מול מצב החירום הזה, צריך הציבור בישראל לעשות מעשה ולהשמיע את קולו. נדרש לנו היום שיתוף פעולה יהודי-ערבי רחב בחברה הישראלית, שיתגבש כמחנה לשינוי פוליטי וחברתי, מחנה של שלום ושוויון, שיוביל את המדינה לעתיד של שלום וביטחון. רק כך נוכל לצאת ממצב החירום התמידי בו מחזיקות הממשלות את החברה, ונהפוך את הארץ הזאת למקום שטוב לחיות בו עבור כולנו.
דב חנין
דבריו של ח"כ דב חנין (חד"ש) במליאת הכנסת מתפרסמים בגיליון השבוע של "זו הדרך"
