"גם השנה, כמו בכל שנה, החברה הערבית כואבת את מותם של 13 המפגינים שנרצחו מאש המשטרה באוקטובר 2000. אתמנול (חמישי) בטקס הזיכרון באום אל–פחם ציינו שוב את הירי למוות בבני העיר: מוחמד אחמד ג'בארין, אחמד אבראהים ג'בארין ומוסלח ג׳ראד". כך מסר ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) והוסיף "אנו ממשיכים במאבק לשוויון ולהבטחת זכויותינו במלואן במולדתנו".

על כך הוסיפה ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) "20 שנה עבור מאז שהמשטרה הרגה 13 צעירים ערבים שמחו נגד הממשלה. ועדת אור מצאה כשלים ביחס של המשטרה והדרג הפוליטי לציבור הערבי, אבל תיקי החקירה נסגרו כולם. מאז העמיק פער האמון בין הציבור הערבי לבין המשטרה והמערכת הפוליטית, שעושה הכל כדי להתנכר לציבור הערבי. נזכור את ה-13 ונמשיך במאבקם".

טקס שנערך אתמול בבית הקברות באום אל–פחם לזכרם של בבני העיר שנהרגו בידי המשטרה באוקטובר 2000: מוחמד אחמד ג'בארין, אחמד אבראהים ג'בארין ומוסלח ג׳ראד (צילום: אל אתיחאד)

יצוין שהמפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) קראו להשתתף בטקסי הזיכרון בבתי הקברות והמקוונים שנערכו אתמול לציון 20 שנים לאירועי אוקטובר 2000 והאינתיפאדה השנייה ביוזמת ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי, וגם בפעילויות של סניפי המפלגה והחזית.

בגילוי דעת שפורסמו מק"י וחד"ש נאמר "בימים אלה לפני 20 שנה פתח הממסד הישראלי במתקפה נפשעת ומתוכננת מראש נגד העם הפלסטיני באמצעות הצבא, המשטרה וכוחות הביטחון. מתקפה זו, שראשיתה בפרובוקציה של שרון ברחבת מסגד אל–אקצא וברצח של 13 מפגינים ערבים, נמשכה לאורך שנים וקצרה אלפי חללים, פצועים ועצורים בשטחים הכבושים משנת 1967. מתקפת דמים זו הייתה חלק מהתכחשותם של ממשלות ישראל העוקבות לזכויות העם הפלסטיני, ובראשן זכותו להגדרה עצמית, להשתחרר מהכיבוש ולהקים את מדינתו העצמאית בגבולות 67' עם ירושלים המזרחית כבירתה, וזכות השיבה לפליטים לפי החלטות האו"ם. היא הייתה גם חלק מהדה–לגיטימציה של הציבור הערבי וזכותו לתמוך בעניינו הצודק של העם הפלסטיני, תוך כפיית מדיניות גזענית זו בדם ובאש".

"עד עצם יומנו זה נותרה זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית הסוגיה העיקרית שאותה מנסות ממשלות ישראל לחסל, יחד עם ממשלי ארה"ב והמשטרים הריאקציוניים הבוגדניים. זאת במיוחד במסגרת "עסקת המאה" אותה דוחה העם הפלסטיני בכל מקום, ולה מתנגדים כל כוחות השלום בעולם ובאזור, וכל הכוחות המתקדמים היהודים והערבים בישראל. עד עצם היום הזה ממשיך הממסד הישראלי – בהנהגת נתניהו וחבר מרעיו הפשיסטיים – בפרקטיקות של דיכוי ואפליה לאומית נגד יותר ממיליון וחצי אזרחים ערבים, תוך חתירה נגד הלגיטימיות שלהם והתכחשות לזכותם לשוויון לאומי ואזרחי, ודחיקתם לנורמליזציה עם משטר העליוניות האתנית והכפפת אזרחותם לשולי הדורסנות הפשיסטית. פושעי אוקטובר 2000 הביצועיים והמדיניים עדיין מסתובבים חופשי, והתרת דמם של הערבים הייתה למדיניות שמפילה חללים בשערי בתי חולים, ברחובות ובכיכרות".

"התשובה למדיניות זו היא להיאחז יותר ויותר בערכי השלום הצודק והשוויון המלא, בזכות העם הפלסטיני לחרות ולעצמאות, בזכות הציבור הערבי לחיים בכבוד במולדתו, ובהתנגדות לתכניות האמריקאיות שהמיטו וימיטו אסונות, מלחמות, עוני וסבל על עמי האזור כולו, לרבות העם בישראל; אשר נאנק תחת ממשלות גזעניות ומושחתות שמגבירות את התוקפנות והדיכוי כדי לכסות על השחיתות ועל הכישלון בהתמודדות עם אתגרי נגיף הקורונה הבריאותיים והכלכליים".

"צו השעה הינו חיזוק אחדות העם הפלסטיני מול התכניות לחיסול הסוגיה הפלסטינית, חיזוק תנועת הסולידריות הבינלאומית עם העם הפלסטיני והשלום הצודק והכולל – שלום בין העמים ולא עסקאות נשק בין אימפריאליסטים לריאקציוניים; והידוק שורות כל הכוחות היהודים והערבים המתנגדים לפשיזם ולכיבוש, שוחרי השלום, השוויון והדמוקרטיה".

עוד בנושא בגיליון השבוע של "זו הדרך", עמ' 5:

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/09/G38_2020.pdf