עם פתיחת מושב הכנסת, מערכת "זו הדרך" שוחחה עם ח"כ דב חנין (חד"ש), על הסוגיות והאתגרים שיעמדו על סדר היום הפרלמנטארי בחודשים הקרובים.
בזמן שבירושלים פותחת הכנסת את מושב החורף, בחלקה המזרחי של העיר מתקיימות הפגנות נגד הכיבוש. כיצד זה ישפיע על עבודת הכנסת?
מושב החורף של הכנסת מתכנס אחרי קיץ של מלחמה קשה ואכזרית במיוחד בעזה, שהייתה מורגשת גם בעורף הישראלי. המלחמה הזו הוכיחה בצורה מאוד ברורה כי מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו הגיעה למבוי סתום. האירועים הקשים בירושלים הם אחד מביטויי משבר המדיניות הזו. לכן, ההתמודדות עם שאלת הסכסוך הישראלי–פלסטיני תתפוס מקום מרכזי בסדר היום שלנו במושב הקרוב.
אחד הכלים שעומדים לרשותנו, זה הקשר עם חברי פרלמנט שמאליים מהעולם. בפגישה שקיימנו לפני כחודש עם משלחת של חברים מסיעת השמאל בפרלמנט האירופי, הצענו כי פרלמנטים באירופה וכן הפרלמנט האירופי ינקטו ביוזמות משלהם לקידום ההכרה במדינה פלסטינית עצמאית. הפרלמנט הבריטי כבר הרים את הכפפה, ובקרוב תהיה יוזמה דומה גם בספרד.
כיצד אתם נערכים לניסיון של הימין להגביל את סמכויות בג"ץ, בעקבות פסילת "חוק המסתננים"?
כל הגבלה של סמכויות ההתערבות של בית המשפט העליון תהיה מסוכנת. אני אומר זאת לא משום שאני מתלהב מכל הפסיקות של בית המשפט, ויש לי לפעמים גם ביקורת עליהן. אני הייתי רוצה שבית המשפט העליון יהיה פעיל יותר ולוחמני יותר בהגנה על זכויות האדם. אבל הניסיון של הימין לסתום את פיו של בית המשפט העליון ולחסום את אפשרויות הביקורת שלו – הוא ניסיון מסוכן. ההתקפה על בית המשפט היא רק חלק משורה ארוכה של יוזמות אנטי–דמוקרטיות שהימין והממשלה ינסו לקדם במושב הקרוב של הכנסת. יש כ-20 יוזמות כאלה שנמצאות על שולחן הכנסת, ומכאן – שההגנה על המרחב הדמוקרטי תהיה חלק משמעותי מהעשייה שלנו בתקופה הזו.
בין החוקים האנטי–דמוקרטיים שהכנסת צפויה לדון בהם במושב זה: חוק הלאום, חוק שינוי מעמדה של השפה הערבית, חוק לשינוי בהרכב הוועדה למינוי השופטים, חוק הקובע ששופטים יצטרכו לעבור שימוע בוועדת החוקה של הכנסת, וכן חוק המסתננים בגרסתו האחרונה.
חשוב לזכור, שבקיץ האחרון היינו עדים להתפרצות פאשיסטית ואנטי–דמוקרטית, שהמימד הגזעני היה חלק בלתי נפרד ממנה. אנחנו צופים שהלך רוחות זה יתבטא גם במאבקים שיתרחשו בכנסת. מבחינת ליברמן, המטרה העיקרית היא לנסות ולבודד את נציגי האוכלוסייה הערבית, וליצור ככל האפשר מצב של יהודים בצד אחד וערבים בצד שני. מול מתקפה זו, כמובן, נועד לנו תפקיד מאוד חשוב.
צריך להגיד, שעד עכשיו הצלחנו לגבש בכנסת שיתופי פעולה רחבים בנושאים דמוקרטיים. אני מזכיר, למשל, את שיתוף הפעולה של כל סיעות האופוזיציה, כולל החרדים, נגד תכנית פראוור. שיתוף הפעולה הזה הצליח להביא להכשלת התכנית, וזאת בזכות השילוב בין המאבק בתוך הכנסת לבין המאבק הציבורי מחוץ לכנסת.
אילו נושאים חברתיים יעמדו על סדר היום?
בתחום הכלכלי–חברתי, יש שני מאבקים גדולים שננהל במושב הקרוב. ראשית, המאבק על משאבי הטבע. ועדת ששינסקי 2 נכנעה, למעשה, ללחצים של כי"ל, והחליטה שלא להגדיל את התמלוגים לציבור ממשאבי ים המלח ומהפוספטים. כבר בשבוע הראשון של הכנסת תעמוד להצבעה הדרישה שהעליתי להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא שערוריית משאבי הטבע.
היוזמה החברתית–כלכלית החשובה השנייה שתידון בכנסת, זו היוזמה להעלאת שכר המינימום ל-30 שקלים לשעה. יש כ-70 חברי כנסת שחתמו על הצעת חוק זו כיוזמים, ואפילו אחד משרי הממשלה, עמיר פרץ, התבטא בתמיכה בהצעת החוק. החוק יובא להצבעה במהלך מושב החורף, וזה יהיה מבחן: האם כל מי שחתום על החוק כיוזם גם יגיע ויצביע בעדו במליאת הכנסת?
נוסף על כך, ישנם מספר מאבקים סביבתיים גדולים: המאבק למען חוק החופים, הטיפול בזיהום במפרץ חיפה, והמערכה נגד מכרה הפוספטים שדה בריר, שהקמתו תפגע בערד וביישובים הערביים–הבדואיים בסביבה.
בתחום הדיור נעלה להצבעה את הצעת החוק לזכות לדירה בדיור הציבורי, אשר קובע – שכל מי שנמצא מתחת לקו העוני יהיה זכאי לקבל דירה. בנוסף, נמשיך את המאבק למען חוק יסוד: הזכות לדיור.
ומה לגבי תקציב המדינה?
תקציב המדינה המוצע מבוסס על שקר מוסכם: זה תקציב גירעוני, בהיקף גירעון יותר גדול ממה שנאמר, משום שהכנסות המדינה יהיו נמוכות יותר ממה שציפו. לפי הלמ"ס, גם הצמיחה במשק צפויה להיות נמוכה יותר ממה שצוין בהנחות העבודה של התקציב.
לכן, מדובר בתקציב גירעוני, והניסיון מלמד שהממשלה תבצע בו "קיצוץ אופקי אחיד". כלומר: פגיעה נוספת בעיקר במשרדים החברתיים – כגון חינוך, בריאות, רווחה – שממילא לא זוכים בתקציבים הנדרשים.
