הסוציאל-דמוקרטיה באירופה: פורטוגל שבשמאל וספרד שבימין

המפלגה הסוציאליסטית הספרדית מתקשה להקים ממשלה ומיהרה לחתום על הסכם להקמת קואליציה עם מפלגת הימין החדשה "סיודאדנוס", למרות שקיימה מגעים עם נציגי מפלגת השמאל "פודמוס" ו"איחוד השמאל" של המפלגה הקומוניסטית. הקמת קואליציה עם הימין סגרה את "האופציה הפורטוגלית", קרי: הקמת ממשלת שמאל המתבססת על הסוציאליסטים, הקומוניסטים והשמאל הרדיקלי במקרה של פורטוגל מדובר במערך השמאל הוותיק, "בלוקו".

2016-03-04_193613

סיעת מפלגת השמאל פודמוס בפרלמנט הספרדי, ביום רביעי האחרון (צילום: פודמוס)

הבחירות בספרד נערכו לפני יותר מחודשיים, בדצמבר אשתקד, והקמת קואליציה סוציאליסטיתימנית וללא רוב ברור בפרלמנט, מזמינה בחירות מוקדמות כבר בחודשים הקרובים. באותן בחירות, ספגה "המפלגה העממית" הימנית השלטת מפלה אלקטוראלית קשה.

גם בפורטוגל עמדו הסוציאליסטים בפני דילמה דומה. הבחירות שם נערכו לאחרונה, ולאחר מו"מ רצוף קשיים הוקמה ממשלה המורכבת מכל חלקי השמאל. הממשלה החדשה החלה לנקוט בצעדים המנוגדים למדיניות הניאוליברלית הנהוגה באירופה והנציבות האירופית כבר העמידה את פורטוגל "על טעותה" משום שהגישה תקציב שאינו שומר על יעד גירעון של 3% מהתמ"ג, שגוש האירו הטיל על חברותיו. החריגה מיעד זה נובעת מתוספות שכר ומהוצאות רווחה.

בראיון לטלוויזיה הפורטוגלית, תקף אוגוסטו סנטוס סילבה, שר החוץ של הממשלה הסוציאליסטית, את מטיפי הצנע של אירופה: "באיחוד האירופי אין מדינות במעמד של סטודנטים ואחרות שמעמדן פרופסורים". קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הזהירה בתגובה את פורטוגל, כי עליה לשמור על "מצב פיננסי סולידי".

ראש ממשלת פורטוגל, אנטוניו קוסטה, נבחר על מצע של התחייבות "להפוך את דף הצנע", וממשלתו מקבלת גיבוי ממפלגות שמאל התומכות בהוצאות ממשלתיות גדלות. כמו כן, הוא הבטיח לבטל קיצוצים בפנסיות ובמשכורות של עובד המגזר הציבורי. זה כבר הרגיז את בריסל. ב-2 בפברואר הנציבות מסרה שהתקציב עלול להפר את חוקי גוש היורו. האיחוד נחוש למנוע מחברות אחרות בגוש היורו לאמץ "גמישות" כזאת.

אחד מראשי האיחוד ומנהיג המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, שר האוצר לשעבר פייר מוסקוביסי, אמר בשבוע שעבר כי פורטוגל "השתכנעה שהיא חייבת לפעול בהתאם לחוקי האיחוד האירופי". אולם העובדות הן שונות. הקומוניסטים בליסבון אף מציעים להלאים בנקים שנקלעו לקשיים, כדי "להעמיד את ההון לשירות האזרח במקום את האזרחים בשירות ההון".

נכון לעכשיו: הנציבות סבורה שהיא שמרה על הקו בנוגע לגירעונות, ופורטוגל טוענת שהיא בחוד החנית של מהפכת האנטי־צנע.

בבריטניה, מנהיג מפלגת הלייבור השמאלני, ג'רמי קורבין, מתרשם שקוסטה סולל את הדרך ל"קואליציית אנטי־צנע רבלאומית". תומכי המנהיג הפורטוגלי אומרים, שהוא מבשר שינוי ברחבי האיחוד האירופי ודרך חדשה עבור הסוציאלדמוקרטיה, אשר מזה עשורים מכרה את נפשה לקפיטליזם הניאוליברלי.

קורבין אף גייס בשבוע האחרון את יאניס ורופאקיס, שר האוצר של יוון לשעבר, כיועצו הקרוב לענייני האיחוד האירופי. פרופ' ורופאקיס, לשעבר מרצה לכלכלה באוניברסיטה בריטית, התפטר ביולי אשתקד בטריקת דלת מממשלת סיריזה היוונית, כאשר מנהיגה אלכסיס ציפראס החליט להיכנע לדרישות בריסל. יצוין שוורופאקיס, יחד עם מאות אנשי רוח וחברים בפרלמנט האירופי, הקים את הארגון "ברית כלל אירופית נגד הצנע", באסיפת רבת משתתפים שנערכה לאחרונה במדריד.

אפרים דוידי

בחירות באירלנד: התחזקות הכוחות המתנגדים לצנע ופיצול בשמאל

הכוחות המתנגדים לצנע הניאוליברלי, חרף פיצולם הרב, חיזקו באופן ניכר את כוחם בבחירות שנערכו באירלנד ב-26 בפברואר, ושתוצאותיהן הפוליטיות והממשלה שתקום טרם התבהרו. המפלגה הגדולה – "פינה גייל" ירדה מ-36% בבחירות הקודמות (2011) וקיבלה 26% מקולות הבוחרים. מפלגת הלייבור קיבלה 8% בלבד, לעומת 19% לפני חמש שנים. "פיינה פייל", שאיבדה את השלטון ב-2011, קיבלה 24% לעומת 17%. מפלגת "שין פיין" השמאלית והמתנגדת לצנע, זכתה ב-14% לעומת פחות מ-10% בבחירות הקודמות. הסוציאל דמוקרטים, מפלגה שהתפלגה מהלייבור, ואף היא מתנגדת לצנע, זכתה לראשונה ב-3%. החזית "אנשים לפני רווחים הברית נגד הצנע" של השמאל הרדיקלי, השיגה 4% והכפילה את כוחה לעומת הבחירות הקודמות. מפלגת הירוקים, אף היא מתנגדת לצנע, זכתה בכמעט 3%, למרות שקודם לא הייתה מיוצגת בפרלמנט; וגם "איחוד העובדים והמובטלים" השיג חבר פרלמנט אחד.

בדומה למה שקורה במדינות אחרות באירופה, קמו במערכת בחירות זו תנועות שמאל המתנגדות לצנע, אשר זכו בתמיכה לא מבוטלת בקרב מעמד הפועלים. היריבות בין "פינה גייל" ל"פיינה פייל" היא אמנם בת כמעט מאה שנה, אך יש ביניהן קווים אידיאולוגיים ימניים משותפים רבים. אף שהראשונה הביעה תמיכה בקיצוצי מסים חדים יותר בקמפיין שלה, שתי המפלגות מכבדות את כללי האיחוד האירופי הניאוליברליים, המגבילים את שיעור הגירעון, והתחייבו להגן על מס החברות של אירלנד, ששיעורו 12.5% בלבד. שתי המפלגות התחייבו להמשיך ולתמוך ב"תוכנית החילוץ הבינלאומית", עליה ניהלה ממשלת פיינה פייל מגעים עם הנושים.

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב