מה קורה בסוריה? בתחילת השנה דומה היה כי המלחמה מתקרבת לסיומה. ההתערבות הרוסית והתמיכה האיראנית ייצבו זמנית את צבא אסד, ונראה היה שגורלו של דאעש נחרץ אחרי מפלתו בעיראק ונפילת הערים תדמור ורקה. ואולם, נכון לעכשיו, המלחמה רחוקה מסיום ואף משנה את פניה ומסתעפת. כדי להבין כיצד, יש לרדת לפרטים ולהיעזר במפה.
לוחמות כורדיות בקרבת עפרין (צילום: סוכנות הידיעות הכורדית)
בגבול הצפוני תפסו צבא טורקיה והמיליציות הנשענות עליו שטחים נרחבים מידי הקואליציה הכורדית (YPG): מעפרין בצפון-מערב ועד ג'רבלוס שעל גדות נהר הפרת. הטורקים חותרים ליצור מחיצה בין האזורים הכורדיים בסוריה ובשכנותיה. טורקיה נוהגת כמעצמה אזורית בעלת אינטרסים אסטרטגיים והשליטה בטריטוריה סורית מקנה לה מעמד בכל מו"מ על עתיד האזור. עד לפני שנה התנגד ארדואן להמשך שלטון אסד, והוא עדיין תומך במיליציות סלפיסטיות-אסלאמיסטיות סוניות.
באמצעות שליטה בעפרין, יצרו הטורקים רצף מטורקיה למובלעת הגדולה באידליב, בה מתרכזים, בתנאי מצור, למעלה מ-2 מיליוני סונים. באידליב שולטת קואליציית מיליציות סלפיסטיות בתמיכה סעודית, שהחזקה ביניהן – "הארגון לשחרור הלבנט" (HTS), היא מיליציה שיסודותיה באל-קעאידה. את אידליב מפציצים הצבאות הרוסי והסורי.
הקואליציה הכורדית, הנהנית מתמיכה אמריקאית ומאי-התקפה רוסית, שולטת בצפון-מזרח המדינה. באזור הכורדי ישנם למעלה מ-10 שדות תעופה ובסיסים של צבא ארה"ב, וכ-2,000 חיילי עילית. בשטח זה נמצאים מרבית שדות הנפט והגז של סוריה. לפני כחודש נלחמו באזור כוחות אסד בגיבוי חברה צבאית פרטית רוסית בחיילים אמריקאים וכורדים. בקרב נהרגו מאות שכירי חרב רוסים. גורל הכורדים תלוי בהכרעת טראמפ אם להמשיך ולתמוך בהם במחיר החרפת היחסים עם ארדואן. ארה"ב, שלפי דוקטרינת אובמה הייתה מעורבת בסוריה רק כדי להילחם בדאעש (לכאורה), נוטה עתה למעורבות גלויה ובלתי-מוגבלת למען בעלות בריתה האזוריות: ישראל, ירדן, איחוד האמירויות וסעודיה.
בסוריה מוצבים גם כוחות משמרות המהפכה האיראנית שתמכו באסד מראשית המלחמה. בצדן פועלות גם מיליציות פרו-איראניות (זיינביון ופטמאיון) שבשורותיהן לוחמים פליטים שיעים מפקיסטן ומאפגניסטן. אלה המקבילות האיראניות לחברות הצבאיות הפרטיות המערביות והרוסיות. גם כוחות החיזבאללה והצבא האיראני הסדיר שותפים ללחימה, והבסיסים האיראניים ממוקמים במערב המדינה ובדמשק רבתי.
בקצה הדרום-מזרחי של סוריה מחזיק עדיין דאעש במובלעות גדולות. הארגון אמנם איבד את יכולתו לשלוט בשטח רחב ("המדינה האסלאמית"), אך חידש את מלחמת הגרילה בה הצטיין בעבר. בדרום סוריה, בקרבת מפגש הגבולות של סוריה, עיראק וירדן (א-טנף), ישנו שטח בשליטת חיילים אמריקאים. גם שם נערך לפני כמה חודשים קרב שבו הפציצו האמריקאים כוחות סוריים שהתקדמו לעבר הגבול והסבו להם מאות אבדות. באזור דמשק השתלט הצבא הסורי לפני כשבוע, באמצעות הפצצות אוויריות כבדות רוסיות, על מובלעת ג'אוטה המזרחית בה החזיקו מיליציות עוינות למשטר הסורי.
באזור הדרום-מערבי של סוריה (החורן), הגובל בירדן ובירמוכ, מצויה מובלעת מורדים נוספת במחוז דרעה. אזור זה, בו החלה המחאה נגד אסד ב-2011, נחרב ברובו. ב-2017 כבשוהו מיליציות HTS. למרות התקפות חוזרות של צבא אסד ומסייעיו, מחזיקים המורדים מעמד. במוקדם או במאוחר ינסו כוחות אסד להחזיר לעצמם שליטה באזור.
ישראל, ירדן וארה"ב חוששות מכניסת כוחות איראניים או שולחיהם לאזור. באזור צפון הגולן תומכת ישראל ומחמשת כוחות סלפיסטיים במובלעת ליד קוניטרה. אף שישראל טוענת שאינה מתערבת בסוריה, היא עומדת מאחורי מאות הפצצות אוויריות בטענה של סיכול העברות נשק מאיראן לחיזבאללה. ככל שכוחות אסד מרגישים חזקים יותר, הם מעזים ומגנים על השטח האווירי של סוריה בפני חדירות שישראל מגדירה כ"זכותה הטבעית". בחודש שעבר התפתחה תקרית כזאת לפגיעה ישראלית בבסיסי הגנה אווירית של צבא סוריה ובבסיסים איראניים. התקרית איימה להתרחב, אך אז דרשה רוסיה מישראל להפסיק את ההסלמה.
דומה כי בסוריה מתחוללות כעת מספר מלחמות אזוריות: מלחמה בין רוסיה לארה"ב שבכמה מקרים הייתה כפסע מהתנגשות ישירה; מלחמה בין איראן לישראל שבחודש שעבר הגיעה לשלב הפצצות ישראליות של בסיסים איראניים בסוריה; ומלחמה בין טורקיה לכורדים העלולה להפוך מלחמה בין כוחות טורקיים לכוחות סוריים. אחרי שבע שנות לחימה, הקדרה הסורית עדיין מבעבעת.
אבישי ארליך
