אירוע ההקמה של קואליציית ארגוני החברה האזרחית למען הפסיכולוגיה הציבורית נערך ביום רביעי באוניברסיטת תל–אביב. הקואליציה הוקמה בשיתוף הפורום המייצג של נותני שירותים פסיכולוגים, וחברים בה ארגונים המייצגים ציבורים הנזקקים לשירותים פסיכולוגיים – איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, ארגון נפגעי פעולות איבה, קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, האגודה למען הלהט"ב, חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות ותנועת עתידנו באיגוד העובדים הסוציאליים.
ההפגנה מול משרד הבריאות במאי 2016 של ועד המתמחים והמתמחות בפסיכולוגיה קלינית ותנועת המאבק למען הפסיכולוגיה הציבורית שמקדמת מאבק על תנאי העסקתם ועבודתם של הפסיכולוגים בשירות הציבורי (צילום: בנשפנו)
בין מטרות הפורום, הרחבת מספר התורים וצמצום זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי. לפי נתונים שפרסם הפורום, אדם שמחפש טיפול קליני ציבורי נאלץ לחכות כ-200 ימים עד קבלת שירות, ומשרד הבריאות מדווח כי המטופל הממוצע זוכה לשבעה מפגשי טיפול בלבד. מחקר שפרסם מכון ברוקדייל מעיד כי למרות שכמעט אחד מחמישה מבוגרים חוו קשיים נפשיים שלא הצליחו להתמודד איתם לבד, 54% מאלו שחוו קושי לא פנו לעזרה מקצועית בגלל קשיים כלכליים, חוסר אמונה במערכת, או חוסר הבנה למי ניתן לפנות.
ב-2015 יצאה לדרך רפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה הועברו תקציבי בריאות הנפש ממרכזים שהפעיל משרד הבריאות אל קופות החולים, בניסיון לשלב אותם בתוך שאר הטיפולים הרפואיים. גורמים רבים רואים אותה ככישלון וכמהלך שלא הצליח לשפר את השירות למטופל.
