מדוע מגינה ממשלת ישראל על חשוד בפשעים נגד האנושות בארגנטינה? זו השאלה שתעמוד במרכז הדיון שיתקיים בבג"ץ ביום שני ה-27 בינואר, בשעה 9:30. בג"ץ ידון בעתירה שהגשתי, באמצעות עו"ד איתי מק, בעקבות מעורבותו של אזרח ישראלי דהיום, תאודורו אניבל גאוטו, בהיעלמותו של בן דודי, ד"ר סמואל סלוצקי. בניגוד לעמדת צרפת (ר' מסגרת בעמוד זה), ישראל מסרבת בעקשנות להסגיר חשוד נוסף בפשעים נגד האנושות, שאף הוא נמלט מארגנטינה והיה לאזרח ישראלי.
העיתונאי שלמה סלצוקי בהפגנת קרובי "הנעדרים" במהלך הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה (צילום מסך: זו הדרך)
גאוטו התגורר בעבר בקריית ביאליק עד שנחשף, ועתה הוא מסתתר תחת השם "יוסף כרמל". גאוטו אמנם טוען שהוא חף מפשע, אבל ב-2010 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי מטעם האינטרפול לבקשת משרד המשפטים של ארגנטינה. גאוטו הוא מבוקש נמלט החשוד בפשעים נגד האנושות, בהם חטיפות, עינוים, מעשי רצח ואף חטיפת תינוקות מעצורות לפני רציחתן. ממשלות ארגנטינה האחרונות, למרות ההבדלים הגדולים בזהותן הפוליטית, הציעו פרס כספי גדול למי שיסייע להביא את גאוטו לדין (ר' מודעה בעמוד זה).
עילה נוספת לעתירה, הדורשת מממשלת ישראל לבטל את אזרחותו של גאוטו ולהסגירו לארגנטינה, היא שגאוטו שיקר לסוכנות היהודית כשפנה אליה לקבלת מעמד של "עולה חדש". גאוטו שיקר כשהצהיר כי אינו מבוקש לחקירה במולדתו, בעוד שלמעשה נמלט ממשפט מרמה נגד הבנק המרכזי של ארגנטינה. זאת עשה תוך ניצול חוק השבות שחל על אשתו, סילביה צ'רניאק, שגם היא חתמה על הצהרה תחת שבועה בידיעה שמדובר בשקר. שופטי בית המשפט העליון כבר קבעו כי על המדינה לשקול מחדש את החלטתה שלא לשלול את אזרחותו של גאוטו. לקראת ההכרעה בנושא, הגישה המדינה לבית המשפט העליון, במעמד צד אחד, חומר המוגדר סודי.
מידע חסוי נמסר לשופטים
לא ברור מה טיב המידע הסודי שהוגש לשופטים. ייתכן כי מידע זה נוגע בשיתוף הפעולה הנרחב של ישראל, בחימוש ובאימון, עם המואשמים כיום בפשעים נגד האנושות בארגנטינה. בעבר כבר נחשפו ראיות רבות לשיתוף פעולה ישראלי עם יחידת המודיעין בה שירת גאוטו.
ישראל טיפחה קשרים קרובים עם החונטה הצבאית בארגנטינה, שפעלה בין 1976 ל-1983. זאת על אף ששלטון החונטה היה אחראי להיעלמותם של כ-30 אלף איש, בהם כ-2,000 יהודים. הסתתרותו של גאוטו בישראל נחשפה בכתבה שהכנתי ואשר שודרה בערוץ 1 לפני כחמש שנים, אז הודה גאוטו כי שירת כסוכן אזרחי במודיעין הצבאי בעיר לה פלטה. למרות שהוא טוען שהיה "רק פקיד", הוכח כי 15 מחבריו למשרד שימשו שומרים במחנה העינויים והמוות "לה קאצ'ה", או נטלו חלק בחטיפות אזרחים מבתיהם בלילות. תחת השם "לה קאצ'ה" פעל בין שלהי 1976 לאוקטובר 1978 אחד ממחנות הרצח, האונס והעינויים האכזריים ביותר של המשטר הצבאי ששלט בארגנטינה באותה עת. במקום זה, סמוך לבירת מחוז בואנוס איירס, תועדו לפחות 135 מקרי רצח, בהם של שבע נשים שילדיהן נחטפו ונמסרו למשפחות אנשי ביטחון. משפט "לה קאצ'ה" נפתח ב-2013 נגד 21 אנשי ביטחון ואזרחים, ובתוכם אנשי גדוד המודיעין 101 עמו נמנה גאוטו. אף גאוטו עצמו זומן לחקירה, אבל כבר שהה אז בישראל.
לאורך שנה שלמה העידו הניצולים המעטים על סבלם במחנה. הם סיפרו על אונס שיטתי, על עינויי נשים כדי שצרחותיהן ישמעו בחדרי החקירות הסמוכים, על מכות חשמל ועל התאכזרויות גופניות מסוגים שונים. באוקטובר 2014 נידונו 15 מהנאשמים למאסר עולם. על השישה הנוספים נגזרו תקופות מאסר של מעל ל-10 שנים. כאמור, הדיון בבית המשפט העליון יתקיים בירושלים ביום שני בעוד כשבועיים. יש חשיבות רבה לנוכחות ציבורית, וכל מי שתומך בצדק ובזכויות אדם מוזמן להיות נוכח בדיון.
עוד מעורב ברצח: בצרפת זה אחרת
שוטר לשעבר, המעורב ברצח מאות בני אדם במסגרת "המלחמה המלוכלכת" שהובילה החונטה הצבאית בארגנטינה, יעמוד בקרוב למשפט במדינה לאחר שהוסגר בדצמבר האחרון מצרפת. מריו סנדובל, שכונה "הקצב", נעצר בביתו ליד פריז. הרשויות בצרפת אישרו את ההסגרה לארגנטינה בתום מאבק משפטי שנמשך שמונה שנים.
סנדובל, בן 66, חי בצרפת מאז שנת 1985. הוא קיבל אזרחות צרפתית כשמעטים במדינה ידעו במי מדובר. סנדובל, שמכחיש את הטענות נגדו, נמלט מארגנטינה אחרי נפילת החונטה הצבאית. הוא אמנם קיבל אזרחות צרפתית, אך הסגרתו התאפשרה משום שהפשע בו הוא מואשם התבצע לפני התאזרחותו. לפי החשד, כשהיה קצין משטרה לקח סנדובל חלק ביותר מ-500 מקרים של חטיפות, עינויים ורציחות בתקופת הדיקטטורה. מאז שנת 2006 משקיעה ארגנטינה מאמצים גדולים להעניש קצינים לשעבר על חלקם בפשעי הדיקטטורה. קרוב ל-3,300 הועמדו לדין על פשעים נגד האנושות – כולל רצח, עינויים וחטיפת תינוקות מעצורים ומסירתם לאימוץ. 962 מהם הורשעו עד כה.
שלמה סלוצקי
