"הנס הכלכלי הוא נחלתו של מיעוט" – כך נכתב בדו"ח השנתי של מרכז אדוה, "תמונת מצב חברתית". כשמו, מבקש הדו"ח לשקף את פניה של החברה הישראלית בכל הקשור לעבודה ולשכר, לחינוך, לדיור, לבריאות ולרווחה.
ראש הממשלה נתניהו התגאה במה שהוא מכנה "הנס הכלכלי של ישראל". על כך הגיב ד"ר שלמה סבירסקי, ממחברי הדו"ח: "הנס הכלכלי שבו מתפארת הממשלה הוא במידה רבה נחלתו של מיעוט שהישגיו הגבוהים מעלים את הממוצע הכללי. נס של ממש יתרחש אם וכאשר תיטוש המדינה את מדיניות הצמצום התקציבי ותפעל למען צמיחה מאוזנת המקדמת את כלל האוכלוסייה. האמונה, שהמגזר העסקי ובראשו ההיי-טק ימשוך אחריו את כל המשק, אין לה על מה להסתמך: מרכזי המחקר והפיתוח שהקימו כאן תאגידים רב-לאומיים, עניינם העיקרי הוא חליבת היכולות של ישראלים בתחומים אלה. הם מסתפקים בהחלט בהיצע כוח האדם המשכיל הקיים ואין להם כל דחף להרחיב את גבולות 'אומת הסטארט אפ' מחוץ לתל אביב וסביבתה".
לדברי מחברי הדו"ח המשק, הקפיטליסטי הישראלי אכן צמח, אך צמיחה זו התבססה במידה רבה על גידול בצריכה הפרטית (ייבוא מכוניות, למשל), שסביר להניח כי הוא שיקף ביקוש של העשירונים העליונים והוביל לשדרוג רמת החיים שלהם בלבד.
הצד השני של הדברים הוא התרחבות התעסוקה בענפים המשרתים את הצריכה הגוברת של העשירים, לרוב בשכר נמוך: מכירות, שירות לקוחות, מלצרות, אבטחה וכיוצא באלה.
בהיותו שר אוצר, ניצח בנימין נתניהו על מדיניות צנע וקיצוצים נרחבים במערך הביטחון הסוציאלי, תחת הסיסמה "שייצאו לעבוד". צעד זה, בתוספת תכניות שונות לעידוד התעסוקה, דחפו רבים לשוק העבודה. בין השנים 2016-2000 גדל מספר המפרנסים בעשירון התחתון ב-58%, בעשירון השני ב-73%, בעשירון השלישי ב-45% ובעשירון הרביעי ב-35%.
ואולם, העלייה במספר המפרנסים, גם אם העלתה במעט את ההכנסות של משקי הבית בישראל, לא היה בה כדי לשנות באופן מהותי את סולם ההכנסות. רבים מן המפרנסים החדשים נקלטו בענפים ובעיסוקים שאינם מתגמלים או במשרות חלקיות בלבד. בחלק מהמקרים מדובר במחיר חברתי כבד, למשל נשים וגברים שהועסקו רוב חייהם במקצועות שוחקים פיזית ונפשית, ומנגד לא זכו בגמול כלכלי וחברתי הולם.
פערי ההכנסה נותרו גבוהים: ב-2016, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק בית בעשירון העליון עמדה על 59 אלף שקל, פי 12 מן ההכנסה המקבילה של העשירון התחתון, שעמדה על פחות מ-5,000 שקל.
הדיון באי-שוויון מתמקד לרוב בפערים בין העשירונים השונים, אך פערים גבוהים למדי קיימים גם בתוך העשירון העליון. ב-2016 הייתה ההכנסה הממוצעת של המאון העליון של משקי הבית (114,000 שקל) גבוהה פי 2.2 מן ההכנסה הממוצעת של תשעת המאונים הנותרים של העשירון העליון.
ניתן לעיין בדו"ח המלא באתר מרכז אדוה: www.adva.org
הידיעה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב
