בעת משבר הקורונה נרשם שיא בהריסת בתי פלסטינים בשטחים הכבשים. כך מסר המשרד לעניינים הומניטריים של האו"ם בשטחים הכבושים. מהנתונים שנמסרו עולה שבין מארס לאוגוסט 2020 נהרסו או נתפסו 389 מבנים בבעלות פלסטינית, שהם בממוצע 65 מבנים בחודש, שיעור ההריסות הממוצע הגבוה ביותר זה ארבע שנים.

"מסרים שהתקבלו מהרשויות הישראליות זמן קצר לאחר פרוץ מגפת הקורונה הצביעו על כך שהן ירסנו מדיניותם רבת השנים להרוס בתי פלסטינים מאוכלסים. למרבה הצער, הריסות שבוצעו בין מרס לאוגוסט 2020 הותירו 442 פלסטינים מחוסרי בית, ומצב זה חושף רבים לסכנות הנלוות למגפה. בחודש אוגוסט לבדו נעקרו מבתיהם 205 בני אדם, יותר מאשר בכל חודש יחיד מאז ינואר 2017", נמסר.

בתים של תושבים פלסטינים שנהרסו במזרח ירושלים שתחת כיבוש ישראלי בסוף אפריל 2020 (צילום: אקטיבסטילס)

מלבד בתים, המבנים שנהרסו או נתפסו כללו בין היתר נכסים הקשורים במים, היגיינה או תברואה ומבנים המשמשים לחקלאות, וכך נפגעה גישתם של רבים למחיה ולשירותים. יתרה מכך, חמישים מהמבנים ניתנו לפלסטינים כסיוע הומניטרי, והריסתם הכתה בחלשים ובפגיעים מכול ופגעה בפעולות חירום. במיוחד מעורר דאגה השימוש הגובר שעושות הרשויות הישראליות בהליך מזורז (צו 1797) לפינויים של מבנים תוך 96 שעות ממתן ההודעה על כך, הליך השולל מבעלי הנכס את האפשרות לשטוח טענות בפני גוף שיפוטי.

כשהרשויות הישראליות הורסות בתים ומקורות מחיה או מאלצות את בעלי המבנים להרוס אותם בעצמם, הן מנמקות זאת לרוב בהיעדר היתרי בנייה ישראליים, שפלסטינים כמעט לעולם אינם יכולים להשיגם, בשל משטר התכנון המגביל והמפלה, מצב שאינו מותיר להם כל פתח לבנייה מורשית. המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על הרס של רכוש בשטח כבוש, אלא אם כן פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין. יתר על כן, הרס מבנים חיוניים במהלך מגפת הקורונה מדאיג במיוחד כיוון שהוא מחמיר עוד יותר את המצב הכללי בגדה המערבית. לדברי האו"ם "המגפה העולמית הגדילה את צורכיהם של פלסטינים ופגעה עוד יותר בחוסנם. הפלסטינים לכודים מלכתחילה במצב לא נורמלי של כיבוש צבאי ממושך. הריסות לא חוקיות גורמות להם להיות פגיעים יותר, ויש להפסיקן מייד".