דון בית משפט השלום בבאר שבע נערך השבוע בעניינו של תושב העיר שקיבץ נדבות בצמתים, והועמד לדין בגין "הפרעה לתנועה" ועבירת מטרד. את הנאשם מייצגת עו"ד טלי קסלסי מהסנגוריה הציבורית. האגודה לזכויות האזרח ביקשה להצטרף לדיון במעמד ידיד בית המשפט. בבקשת ההצטרפות של האגודה כתב עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות וכלכליות באגודה, כי "הפעלת הדין הפלילי על פעולות הישרדות כמו קיבוץ נדבות, שנובעת ממצוקה כלכלית קשה, היא ענישה אכזרית, שלא תתרום דבר לפתרון המצוקה. אדרבא – היא תסבך את האדם בפלילים, תקשה עליו עוד יותר את ההשתקמות ותהווה עוד משקולת שמותירה אותו במעגל העוני והמצוקה הקשים. הציבור לא יצא מורווח אלא מופסד."
בבקשת ההצטרפות נכתב, כי רבים מ"קבצני הצמתים" מקבצים נדבות לצורך הישרדות ואינם מסוגלים לקיים את עצמם ללא קיבוץ הנדבות, בין השאר מכיוון שהרשויות כושלות ואינן מסוגלות לתת מענה מספק שיאפשר להם להתקיים בכבוד, ורבים מהם גם חסרי בית. עוד מצוין בבקשה, כי בישראל קיבוץ נדבות אינו בגדר עבֵרה, וכי התביעה הסתמכה על נוהל פסול המערב בין עברת תנועה קלה לבין עברת המטרד בחוק העונשין במטרה להרחיק את הקבצנים בכוח. התביעה, נטען, לא הביאה כל נתון אודות הסיכון הנובע מקיבוץ נדבות בצמתים, והיא פעלה באופן סלקטיבי רק נגד קבצני הצמתים ולא נגד רוכלים, מוכרי דגלים ומחלקי חומר פרסומי שפועלים בצמתים.
תופעת השימוש במשפט הפלילי נגד אנשים החיים בעוני, וחסרי בית בפרט, אינה חדשה. במדינות קפיטליסטיות שונות ניתן למצוא דוגמאות לחקיקה שמפלילה חסרוּת בית או פעולות קיום של חסרי בית ושל עניים במרחב הציבורי. כאלה הם איסורים על שוטטות, קיבוץ נדבות, לינה, הקמת מאהל, הנחת ציוד וכדומה. בבקשה שהגישה האגודה נכללת גם סקירה בינלאומית, המצביעה על כך שלא פעם פסלו בתי המשפט במדינות שונות תקנות שנועדה למנוע מחסרי הבית והעניים להתקיים במרחב הציבורי, וכן מחקרים המצביעים על כך שפעולות אכיפה אינן פותרות דבר ואף מחריפות את המצב. באגודה לזכויות האזרח קוראים לרשויות "לשפר את מערך הרווחה, להגדיל את פתרונות הדיור, ולא להחליף את מדיניות הרווחה באכיפה כוחנית כלפי המוחלשים ביותר בחברה".
